אביב היין הישראלי

שנה מוזרה עברה עלינו ודיברו עליה מספיק, לכן הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת בלהתרכז בהווה.

לאחרונה אנו עדים לכך שיותר ויותר יקבים מתחילים לנטוע זנים חדשים, לנסות סגנונות אשר פעם היו נדירים בארצנו הקטנה, הכלה של זהות אזורית (תוך שמירה על מה שהחל את עליית היין הישראלי מלכתחילה), הפרשנות שלנו לסגנונות קלאסיים וכן יותר ויותר יינות רוזה ולבנים המציפים את המדפים ומקררי היין. כמו כן, אנו עדים לכורמות אשר דוגלת באיכות ולא בכמות, עשיית יין אשר מעיזה לנסות ולהתפתח, חנויות יין שהפכו לבר השכונתי, ורמוטים ותזקיקי ענבים ישראלים נפלאים, ויותר מסעדות אשר מכירות בחשיבות תפקיד אוצרת או אוצר היין כאשר כל אלה מובילים לקהל גדול, הרבה יותר מפעם, אשר יודע מה הוא אוהב אך גם מחפש לנסות דברים חדשים.

בעיניי, עכשיו זו הזדמנות טובה לנצל את המומנטום להנגיש את הידע כל אחד במקומו שלו ולהפוך את היין למשהו שיכול גם להיכתב בספרי ההיסטוריה אך גם לפעמים להיות "גלו – גלו" (קריצה קריצה) בזכות המון גורמים כאשר חלקם חיוביים וחלקם פחות. כיום, היין הפך להיות המיינסטרים ותפקידנו הוא לקחת את גל התשוקה אשר בוער בנו ולגרום לעוד אנשים להצטרף אליו ולהבין איזה עולם נפלא הוא העולם היין ואולי, מי יודע, אולי יתחילו לשתות פה יותר יין בצהריים גם כשלא בהכרח נהיה ביום חופש.

תקראו לי אופטימי אך אני מאמין שעכשיו הבקבוק בידיים שלנו.