בורדו 'קרו בורג'ואה'

שוב נשלחתי למשימה ע"י הסוכן שלי.
במשימה הקודמת, נשלחתי לטעום שאטונף דה פאפ. אז הרגשתי בחזית, על אדמה מוכרת, מוקף בידידים בחלוקים וקרוב לכוחותיי. הפעם זה היה סיפור אחר לחלוטין: הוצנחתי בבורדו (איי קראמבה!) – בעורף האויב, בלא נודע, הרחק מכוחות הסיוע, בלב המאפליה, בשפיץ הקלאסיקה, בדובדבן שבעוגת הבנאליות, ביהלום השחוק שבכתר הקלישאות. (ואני יכול עוד להמשיך!).

כן, אף פעם לא ממש הסתדרנו אני ובורדו אבל לזכותי יאמר שאני לא מפסיק לנסות ושומר על אופטימיות ולזכותה של בורדו יש לומר שיש לה מעריצים רבים שנראים אינטיליגנטים. אי לכך, כשתיאר לי הסוכן שלי את משימתי הבאה מיד חשבתי לעצמי "או! הפעם אגלה סוף-סוף שגם אני אוהב בורדו" ובשקט, ללא סימני קריאה, ברגע של תובנה יהודית מזוקנת, הוספתי גם שעצם ההודאה באהבת הבנאלי או הפופולרי לא מאיימת בכלום על האינדיבידואליסט שבי ושדברים שהפכו לאושיות כה גדולות – מוטב לתהות על קנקנם.

לחזק את המאצ'ו שבי ולהתכונן להתמודדות בטריטוריה לא מוכרת זו ביליתי את אותו יום בגובה 2100 מטר בין 180 בקסייד טיילגראב ל 360 פרונטסייד אינדי ומשם המשכתי הישר לרחוב החשמונאים (גובה 0) לטעימה מוצף בקוקטייל הנהדר והמעט זר לי של טסטוסטרון, אדרנלין ואנדורפין.

ניסיון הטעימה שלי ביינות בורדו הוא מצומצם יחסית לחוזקו של המותג. מה בכל זאת היתה התרשמותי מיינות בורדו עד היום? ארומות וטעמים זניים שבין הירוק לגרפיט ולקסיס; די הרבה לכלוך שלא קשור ישירות לזן או לאזור (ברטנומייסיס, מרקפטנים וכו'); יינות מוצקים אך עם זאת בלי הרבה אלכוהול ומתיקות, חמיצות לא גדולה ועם פוטנציאל גדול לאלגנטיות.
ומה גיליתי הפעם? הרבה פחות לכלוך משזכרתי, יותר חם (אלכוהול) ממה שזכרתי ויותר עץ ממה שזכרתי, לא הרבה אלגנטיות, לא הרבה מובהקות. בשורה התחתונה – כן, אכן יש כאלו יינות. לא, לא נהיינו חברים אני וה Bourgeois.

"מה עם יין לבן?!?!?" כבר אמרתי?

שתי הערות חשובות לסיום:
1. שמותיהם של שלשה יינות בלבד היו לי מוכרים קודם לטעימה.
2. אין לי כל מושג מה ייחוסם או מחירם של היינות שטעמתי.

Chateau Maucaillou Moulis en Medoc 2005
ריח ספק מושך ספק דוחה (תלוי במרחרח) של עשן וגואש, חם באף ובסיומת, עפיץ מדי, חמיצות גם מעט בולטת מדי וסיומת מעט מתכתית. זה נשמע לכם טעים? לא, גם לא לי.
מחיר: 199 ₪

Chateau d'Escurac Medoc 2005
אף יותר נקי עם פרי ועץ וקצת פרחוניות ובשרניות או בקיצור נעים ומעניין, בפה שוב מצאתי יין אגרסיבי, מעט חם מדי וחסר רכות ומילוי ביחס לאלכוהול והטאנין שבו. אף נחמד אבל בסך הכל לא טעים במיוחד.
מחיר: 199 ₪

Chateau Cissac Haut Medoc 2005
ריח קלוש ומתקתק עם תבליני חבית שכאלו, הפה מתחיל מאוד רך ונעים (להבדיל משני הראשונים) אבל נגמר מהר מדי ובפתאומיות. לא מאוד מרשים או מעניין אבל הכי נעים עד כאן, וזה כבר משהו. ראש לעכברים.
מחיר: 149 ₪

Chateau Potensac Medoc 2005
ריח עדין ואופייני, ירוק אך באפן מאוזן וחינני. פה מאוד חי, עסיסי ובועט וסיומת נקייה עם טיפה טעם שיורי (ככה קוראים לזה?) של חמאה ישנה. זה כבר די טעים אבל טיפה פרוע. סוג של שועל.
מחיר: 229 ₪

Chateau d'Agassac Haut Medoc 2005
עוד סוג של אף אפייני אבל במובן הלא-חיובי הנע בין הכרובית לריבת התות והזיתים. מתחיל נעים בפה אבל אז הנעים עוזב ונשאר קצת לק ציפורניים ויבשושיות תפלה שכזו. לא רע כמו שזה נשמע.
מחיר: 199 ₪

Chateau Senejac Haut Medoc 2005
יותר בכיוון מודרני (אבל במובן החיובי) עם אף נקי של פרי וחבית ופה עם טיפה יותר מתיקות וטאנין. טיפה כואב במתקפה ואז טיפה מימי אבל יכול להיחשב מוצלח. נחמד אך ללא פרצוף. לא חובה.
מחיר: 199 ₪

Chateau Arnauld Haut Medoc 2005
מעט יותר בהיר וחום מהרוב, אף מתוק, ריבתי ושוב עם מנה מוגזמת של מצליבים מבושלים (תבדקו באנציקלופדיה בוטניקה), מתחיל מאוזן ונעים, ממשיך מעט מימי ומסיים קצת כואב. לא מאוד טיפוסי וקצת מבולגן. לא חובה.
מחיר: 129 ₪

Chateau Citran Haut Medoc 2005
שוב משהו מעט יותר מודרני עם צבע עז, ריח עץ, ירוקת ופרי, פה עסיסי ואינטנסיבי וסיומת נקייה. בסך הכל באמת טוב ומרשים אך מעט אנונימי שכזה ולא לגמרי אלגנטי. ראש לשועלים המכאניים.
מחיר: 179 ₪

Chateau Charmail Haut Medoc 2005
אף "קוט דה ברדק" כמו שסבי עליו השלום היה אומר (עאלק) עם ריחות פורצ'יני, ירקות וקצת אצטיות. הפה טאני וחסר פואנטה והסיומת שוב מעט עפיצה מדי. לא אהבתי את האף, לא התרשמתי מהפה.
מחיר: 179 ₪

Chateau de Pez St Estephe 2003
וואו! מאוד שונה עם המון המון המון מוקה ועץ באף, פה מאוד אינטנסיבי, עסיסי ומרשים אבל עם יותר מדי עץ וטאנין, קצת חם ולא לגמרי מחובר. בסך הכל מרשים וגדול ויוצא דופן אבל עם אף מעצבן ופה רחוק משלמות. בהחלט צריך לנסות שוב עוד כמה שנים.
מחיר: 249 ₪

Chateau Chasse Spleen Moulis en Medoc 2005
קלוש ולא ברור באף (נראה לי שה Pez הרס לי את ה Af) מעט חם ושורף בפה, די טוב אבל לא מצליח להותיר רושם מיוחד. מאוד מאוד בסדר. זהו. ניסיתי שוב כי השם היה לי מוכר אבל כמו שאומרים: “With consistent notes”.
מחיר: 295 ₪

Chateau Labegorce Zede Margaux 2005
שונה למדי, אף עדין וטיפוסי (למה הטיפוסי הוא השונה?!) של ארז, סיגר וירקרקות, פה עסיסי, קלאסי, פשוט וקטן, רק טיפה חם בסיומת וחבל כי זה לא תורם לאלגנטיות הכללית שהיא העיקר ביין הזה. בהחלט דוגמא נאה לחיה קצת אחרת – דקת גזרה ומטופחת. כדאי.
מחיר: 249 ₪

Chateau Siran Margaux 2005
שוב ריחות בכיוון הארז והסיגר אבל עם איזשהי אורוותיות אורבת בפינה, גם כן עסיסי אך קצת יותר חלק ועם זאת גם יותר קצר מהקודם. אם כבר בדקות ומטופחות עסקינן אז העדפתי את הלבגורס.
מחיר: 399 ₪

Chateau Poujeaux Moulies Haut Medoc 2004
שוב החלפנו מחלקה, ובגדול! אף די סירחוני וגם עם די הרבה עץ (נשמע לכם טוב?) הפה עשיר ואינטנסיבי עם סיומת עסיסית וטיפה מלוחה, בהחלט טעים מאוד אבל קצת צעיר וגס וחבל שהאף מבאס.
עדיין אחד הטובים בטעימה.
מחיר: 199 ₪

Chateau Sociando Mallet Haut Medoc 2004
שוב מסריח ושוב הרבה עץ אבל הפה נהדר – מאוזן, חלק, עסיסי, מלוח וארוך. טעים! מה, אני לא מבין, זה הריח של יין טעים??? באסה! צריך קצת לכופף את הנחיריים עם האונה הקדמית וזה יוצא היין הכי טעים בטעימה.
מחיר: 299 ₪

Chateau Phelan Segur St Estephe 2004
שוב הרבה עץ אבל הפעם נטול סירחונות מה שדווקא מגדיל את המורכבות ומאפשר להריח גם ארז, בשר צלוי ווניל. אינטנסיבי ודי מרשים בפה אבל לא מספיק הרמוני עם טאנין קצת בולט, אמצע קצת מימי וסיומת קצת חמה. די מרשים אבל רחוק מדי משלמות.
מחיר: 299 ₪

*אורי חץ הוא יינן יקב שאטו גולן.
**ציון המחירים ברשימה היא תוספת של מערכת האתר.