ביודינמיקה על קצה המזלג

כנראה יותר מדי כבר נכתב על גידול גפן אורגני וביודינמי על ידי אנשים שאינם מומחים לדבר (כלומר אנשים שאינם מגדלים גפנים בשיטות הנ"ל), וכמו כן, מחקר מועט מדי נעשה בתחום זה, מה שמהווה מין חוסר איזון מבחינתי.
באופן מפתיע, יש לא מעט דגש על גידול גפן אורגני וביודינמי באוניברסיטת אדלאיד. אני אומר "באופן מפתיע", כי זו איננה הגישה הקלאסית, ואנשי אקדמיה אינם ששים לקבל גישות אלטרנטיביות בקלות. ההפתעה היא לטובה, כי באופן אישי אני מעדיף שתיהיה לי יותר מאפשרות אחת, ואני אהיה זה שמחליט באיזו אפשרות לבחור, במקום שיגידו לי: "ככה זה" (ד"ש מקורט וונגוט).
לאחת מהאפשרויות האלה נחשפתי במהלך אחד מקורסי גידול הגפן שלמדתי, על ידי לוק ג'ונסטון, שהיה מרצה אורח.
מאוחר יותר יצא לי לפגוש מספר אנשים אשר ידם בדבר, אך חשבתי שלוק יהיה האיש האידיאלי לשפוך מעט אור בנושא, מאחר והוא נציג של אקדמיה ולכן אמור להיות יחסית אובייקטיבי ולא משוחד (עד כמה שאפשר).

נושא המחקר של לוק הוא השוואה בין שיטות גידול גפן קונבנציונליות ואלטרנטיביות. בעבר יצא לי לשמוע בישראל אנשים שהתייחסו לכרם אורגנית כדבר גרוטסקי, ולמרות שיש מעטים שמהווים מן אוונגרד אורגני, הרוב לא כל כך יודע במה מדובר, ולכן הוא ספקן למדי.
עם זאת, מעולם לא שמעתי על גישה ביודינמית בישראל, לפחות היא לא היתה שם בפעם האחרונה שבדקתי. או שזה לא היה קיים אז, או שהתקיים ממש בשקט. לכן ביקשתי מלוק להעיר את עיניי ואת עיני הקוראים בנושא.

א"ש: מה מביא חוקר לתחום של גידול גפנים "לא קונבנציונלי"?
ל"ג: השאיפה לדעת יותר. דרך נוספת ללמוד דברים, מזווית או פרספקטיבה אחרת. יצא לי לבחון כרמים ביודינאמיים ואלה המטופלים בשיטות קונבנציונליות, ומצאתי את הקרקע ה"ביודינאמית" בריאה יותר. במקום להיות כורם "רגיל", אני מעדיף לשלב את זה עם תובנות נוספות וגם קצת מחקר. עם זאת, זה לא באמת הופך את הדברים לברורים יותר. למעשה, עכשיו אני מבולבל יותר מאשר לפני שהחלתי ללמוד על גידול גפן אלטרנטיבי.

א"ש: מה ההבדל בין גישה אורגנית לביודינמית?
ל"ג: יש שתי דרכים לנסח את זה:
התשובה סטנדרטית תהיה: ריסוס הכנות ביודינמיות עושה את ההבדל.
כורם ביודינמי ייתן תשובה אחרת: הוא בעצם הולך לפי הספר, ולא בהכרח יודע מדוע הדברים נעשים בשיטה מסוימת, הוא פשוט מאמין בזה. גידול גפנים אורגני הוא מדעי יותר, מבוסס על תצפיות ומדידות.

א"ש: מהי משמעות הביטוי "הגישה ההוליסטית" בהקשר של גידול הגפן?
ל"ג: זה קשור לביולוגיה מערכתית. דבר אחד משפיע על משנהו, אתה לא באמת יכול לבודד תופעה אחת ולקחת אותה מחוץ להקשר. מבחינה מדעית זה עושה את החיים קשים, אבל ככה זה.

א"ש: מזכיר לי את קורט וונגוט. בכתבי עט מדעיים מילת החיפוש "ביודינמי" לא מניבה תוצאות. האם נמצא בסיס מדעי לגישה ביודינמית?
ל"ג: לא ממש. מחקר רציני נעשה על ידי לין קרפנטר-בוגס בשנת 2000 על קומפוסט והביולוגיה של הקרקע. לא נמצאו הרבה הבדלים בין טיפולים מסורתיים לבין טיפולים ביודינמיים, ואלה שנמצאו לא היו עקביים.

א"ש: מה קורה כאשר התיאוריה/אמונה הופכת לדת?
ל"ג: כשזה קורה, כמו בדת, זה גורם לפילוג, וזה לא הדבר הכי טוב. כך יוצא שאנשים בעלי מטרה משותפת מפצלים כוחות, למרות שהם מנסים להשיג את אותה המטרה (תשובה מתחמקת למדי לשיטתי – א"ש).

א"ש: תוכל לספר בקצרה מה בדיוק אתה חוקר כרגע?
ל"ג: אני מנסה להבין ולהשוות את הגישות האורגנית, הביודינמית והקונבנציונלית, טיפולים והשפעתם על תכונות הקרקע ופיזיולוגית הגפן, הענב ואיכות היין. עם זאת, איכות היא דבר שקשה להגדיר, מאחר ואין לזה מדד ישיר. כרגע אנחנו משתמשים בניתוח תיאורי של יין וענבים.

א"ש: מהו המתכון שלך לגידול גפן מוצלח, עד כמה שניתן לכתוב מתכונים בתחום זה?
ל"ג: דישון אורגני כמו קומפוסט וכדומה מוביל לאדמה בריאה. זה הבסיס.

א"ש: האם כרם יכול להיות ביודינמי באופן חלקי? או שזהו מצב של "הכל או לא כלום"?
ל"ג: אי אפשר להיות בהיריון למחצה. אותו הדבר עם הנושא הביודינמי. עם זאת, ישנן רמות של "ביודינמיקה". ברגע שאתה פועל בשיטות ביודינמיות, אתה תמיד יכול להתקדם עוד ועוד. מקס אלן (כתב יין אוסטרלי ידוע – א"ש) נותן הסבר טוב לאיך להתקדם בנושא באתר האינטרנט "אדום, לבן וירוק".

א"ש: האם כרם ביודינמי יכול להיות "ידידותי למשתמש", נאמר, במקום לקבור זבל של פרה בקרנה מתחת לאדמה למשך חצי שנה, לפעול בצורה יותר אסתטית ו/או מסחרית, במונחים של כמויות של דשן?
ל"ג: לדעתם של חקלאים ביודינמיים, ההכנות הן מאוד ידידותית למשתמש, והם מאוד מחוברים למה שהם עושים, ולא רואים בהן אי-נוחות כלשהי. פה ושם ניתן לעגל פינות, למשל לשלב כמה הכנות יחד, אבל בזה זה מסתכם.

א"ש: כמה שכיחה הגישה אורגנית / ביודינמית באוסטרליה?
ל"ג: כעת זה עדיין לא מאוד נפוץ, בין 1-2% של חקלאים. זה פחות מאשר באיחוד האירופי (3-4%), ומדובר אך ורק במגדלים קטנים. עם זאת, יש הרבה עניין בתחום זה.

א"ש: איך אתה רואה את העתיד של התחום (באוסטרליה ואת העולם)?
ל"ג: אם יפורסמו בקרוב מחקרים אקדמיים שיראו תוצאות חיוביות, רבים יצטרפו למעגל הביודינמי. לא מעט מגדלים כרגע "יושבים על הגדר", אך הם ישמחו לקפוץ פנימה. אם לא, גם משוב חיובי מחקלאים הפועלים בשיטות אלו עשוי לקדם את הנושא. כרגע הכל תלוי בשני הגורמים הללו.

א"ש: לסיום, מה אתה חושב/יודע על היין הישראלי?
ל"ג: לא הרבה, אבל אני מרותק מכך שישראלים רבים כל כך באים ללמוד כאן באדלייד. הנתח הארי של טכנולוגיות ההשקיה מיובא לאוסטרליה מישראל. אני לא רואה סיבה לכך, שבעתיד לא נוכל ליהנות מיין ישראלי באוסטרליה.
אני מאמין שלישראלים ישנם רעיונות רבים להציע, והייתי שמח לשיתופי פעולה בעתיד .

א"ש: אשתה לחיי זה. תודה על הזמן שלך ואני מקווה שיצא לך לטעום קצת יין ישראלי בעתיד הקרוב.