הגיע הזמן לABC הישראלי
בשנות השמונים בארצות הברית היה גל עולה בקרב צרכנים ואנשי מקצוע של "הכל חוץ מקברנה". המחאה הזו זכתה לראשי התיבות "ABC" (Anything but Cabernet והושאל גם לשרדונה).
קברנה ושרדונה אלו שני הזנים הפופולריים ביותר בעולם. קברנה סוביניון הוא זן סתגלני מאוד ועמיד מאוד למחלות שונות מה שהופך אותו לקל לגידול ברוב אזורי העולם. בתמורה מניב יינות מלאים, עוצמתיים עם פרי מרוכז ובתוספת עץ נוספת תחושת מתיקות ונילית ערבה לחיך. ואכן קברנה סוביניון הוא הזן הפופולרי בישראל. אצל רוב היקבים יין הדגל מבוסס קברנה וגם בתפריטי מסעדות החלק הארי של אדומים מישראל מוקדש ליינות מבוססי קברנה. עם זאת, השוק מוצף ביינות שלבסוף דומים מאוד אחד לשני. בלי ייחוד אמיתי. הבחירה של סומליירים בין קברנה כזה לאחר הוא על סמך פופולריות המותג, הסכמי סחר, קשרים אישיים עם יקב כזה או אחר או על בסיס מחיר נמוך.
אנחנו (כתעשייה) צריכים לשאול את עצמנו כאשר נציג יקב זה או אחר אל מול מנהל רכש, מנהל משקאות או סומלייה מסעדה בחו"ל – מה פיטצ' המכירה של אותו קברנה? עם כל האהבה ליינות ישראל, קברנה בסגנון הישראלי, אותו אדם טעם כנראה כבר 2,000 ובמחירים יותר נגישים. מלבד השימוש ב"ישראל" כמשהו "אקזוטי", אין סיבה.
מתנצל, אבל באמת שאין.
אני מאמין שהגיע הזמן לתנועת ה-"ABC" הישראלית, ואכן רואים ניצנים שלה. יותר יקבים מתחילים להתנסות בזנים, שבעיניי תואמים יותר את האקלים הישראלי. דוגמה נוספת היא הזנים האנדמיים לישראל, שלהם ממש יש דרישה בחו"ל ממי ששומע. התעניינות רצינית. זכרו, הרבה דברים התחילו כגימיק עד שהם תפסו.
אין לראות בדבריי התנגדות דטרמינסטית נגד קברנה סובניון ישראלי, יש לו מקום במדף – אך אינו צריך להיות הזן שמוביל את הטון. אני מאמין שאם אנחנו רוצים לקדם את החיך הישראלי לשלב הבא, וידברו על ישראל לצד אזורים חדשים עולים כמו ריברה סאקרה, יוון, האיים הקאנריים, אוסטריה (שפורצת עכשיו מעבר לגרונר ולטלינר שלה) עלינו ליצור אפיון וייחוד ליינות שלנו, שתילת כרמי קברנה נוספים או להמשיך לשים את הפוקוס העיקרי על הזן הזה – זו לא הדרך.
ניתן להכליל זאת על כל זן פופולרי אחר (שרדונה, מרלו, סוביניון בלאן). מהזנים האלו לא תבוא הישועה.
תגובה אחת
אלון גונן:
עומר יקירי, הפוליטיקה שולטת גם בענף היין, מי שהחליט ומחליט איזה זנים נקיים להכניס לארץ זה לא ממש ייננים ולא ממש כאלה שעושים חשבון לשינוי מגמות בארץ ובעולם , גם אם במשלחת שיצאה לחפש שתילים לפני שנה ושנתיים היו נציג מהמגזר הם לא באמת החליטו כלום. ענף היין בישראל לא מעניין אף אחד באמת זה לא מכניס כסף לקופת המדינה , אין לובי חקלאי בכנסת, אין תקציב אמיצי לקדם את הענף הזה אחלק מהפנים היפות של ישראל בעולם, תוויות מודבקות על יינות שהנוזל שבבקבוק לא קשור בכלל למלל, לאף אחד אין מושג כמה יין באמת עושים כל שנה והיקבים הגדולים ממדרים את מועצת גפן יין, כמות מיץ הענבים שמגיע לישראל במכולות ו מבוקבק כיין ישראלי הוא עצום, לאף יקב אין תוכנית ארוכת טווח, ייננים עוברים מיקב ליקב ורב העבודה שלהם היא להציג החלפת תוויות ועושים מסיבות עיתונאים למיתוג חדש והכל בלה בלה בלה . נכון שכולנו רוצים לראות בתפריטי המסעדות בעולם יינות ישראלים אבל על מה ולמה לשלם כפול מכל יין אחר בתפריט , למה שאשתה סוביניון בלאן ישראלי וחא את הדבר האמיתי וגמל בקברנה ובשר דומה ועוד , תראה מה קורה עם יינות יוון או יינות גרוזיה , לבנון ועוד , הם מתגאים בזנים יחודים, אנחנו לעומת זאת מאוד רוצים להיות אירופאים וממסכי בורדו או הטראנד החדש שמוסיפים סירה לכל דבר והופכים את זה לממסך עמק הרון. בדיחה ישראלית . בקיצור , זה מה שקורה אצלנו הכל , בקיצור