החדשות מאוסטרליה

נפגשנו בשבוע שעבר ברוקח 73 לטעימה של יינות מרש. מרש מייצגת בשנים האחרונות את כל מה שמעניין באוסטרליה וקצת ניו-זילנד, והצליחה לספק מגוון רחב של יינות, בכל רמות המחיר, שמראים שלאוסטרליה יש הרבה מה להציע. לזכותם של מרש וגיל מרום (שאמון על בחירת היינות) יאמר שמגוון היינות לא בנאלי או ברור מאליו ורואים שנעשה מאמץ מודע למצוא את הדברים המיוחדים והמעניינים. לטעמי החיסרון היחידי בטעימה כזו הוא סגנון היינות עצמו שלרוב מותיר את החיך שלי (וגם את רמת האלכוהול בדם) בסוג של הלם קרב. אגב, היין המנצח שלי משנה שעברה היה יין של מרש – גראנש של צ'ארקי. מי חשב שגראנש בן שנתיים עם פקק הברגה יוכל להפיל אותי ככה על התחת?
ואגב פקקי הברגה, כמתבקש מטעימה שבה 8 מתוך 12 יינות היו בעלי פקקי הברגה עלה הנושא (השחוק מעט) של היתרון והחיסרון של הפקקים האלה מול פקקי השעם. ללא ספק אחרי שטעמת מספיק יינות טובים וגדולים שמגיעים עם פקקי הברגה אתה מסתכל עליהם בפחות חשדנות, על אף הערך, הסנטימנטלי בעיקר, שיש לנו כלפי פקקי השעם. דני גלילי, שהעביר את הטעימה, אמר שיותר ויותר יינות איכות עוברים לפקקי הברגה. עוד חידוש היה לגלות שאפשר לקבוע את רמת החשיפה לחמצן גם בפקקים האלה. האם עדין הציבור תופש יינות בעלי פקקי הברגה כנחותים? לדעתי אין סיבה. שוב, חוץ מסנטימנטליות ונוסטלגיה. מצד שני אני לא בטוח איך אני אגיב כשיפתחו לי שאטונף או בורדו עם פקק הברגה…

Grosset | Polish Hill Riesling 2010
נחשב ובצדק אחד הריזלינגים הטובים שיש לאוסטרליה להציע. הבציר ה- 30 של ג'פרי גרוסט. ענבים מכרם יחיד הנטוע על אדמה ענייה של חול סלעי עם שכבות חרסית ומצע חצץ, בתת אזור פוליש היל באזור קלייר ואלי שנחשב לטוב ביותר לגידול ריזלינג באוסטרליה. זה היה הבציר המוקדם ביותר בעשור האחרון.
בהחלט יין מרשים שמוכיח שוב שריזלינג הוא פשוט זן פנטסטי. אף טרופי ירקרק אלגנטי ובנוי היטב, בפה יחסית חם ורחב (13%) עם חמיצות בינונית. רזה מעט. בעיני שווה לחכות איתו קצת ולתת לו להתחבר.
269 ש"ח לצרכן.

Schutz | Two of a Kind, Shiraz Cabernet 2008
יין של טרוי קלסקי, אושייה ייננית בולטת בדרום אוסטרליה. הבציר השני שמרש מביאים לארץ. בלנד כמעט שווה של קברנה סוביניון ושיראז. הענבים נבצרו מוקדם בכמה שלבים בחודש פברואר ועברו השרייה חמה על הקליפות למיצוי מירבי של הפרי. לאחר התסיסה הראשונה הועבר היין לחביות צרפתיות ואמריקאיות, חדשות וישנות, למשך שנתיים. התוצאה – פצצת פרי חמה וריחנית. בעיני מעט פחות אלגנטי מהבציר הקודם אבל עם הרבה יותר עומק. עוד יין שרק ירוויח מרגיעה נוספת בבקבוק ובמחיר שלו מהווה תמורה פנטסטית ותחרות רצינית לכל בלנד קברנה שיראז באשר הוא. חוץ מזה שהוא הצצה מצויינת ליינות אוסטרליים ברמה גבוהה בלי לקרוע את הכיס, יש לו גם טיקט חתיך!
120 ש"ח לצרכן.

RockBare | Shiraz Mclaren Vale 2009
בציר שלישי שמגיע לארץ, והפעם בשונה מהבצירים הקודמים בבקבוק רון קלאסי. 100% שירז מגפנים זקנות בעמק מקלארן. את היינן טים בורוויל מנחים 3 עקרונות – בחירה של פרי איכותי, מתן ביטוי לפרי ולטרואר והתערבות מינימלית. 14 חודשים בחביות, הרוב אמריקאיות חדשות, בהחלט באים לידי ביטוי ביין – כמו להיכנס לחנות תבלינים עם ניחוחות מסחררים של ציפורן, קינמון וכוכב אניס במעטפת של פרי בשל וחם. לעומת בציר 06 שזכור לי מאד לטובה כיין אלגנטי, רגוע יותר עם רבדים יותר חומים, ה2009 הוא פצצת פרי סגולה ומעלפת. שוב, עוד יין שירוויח ממעט סבלנות בבקבוק. עשוי לעילא, גם אם מעט חנפן. שלא לדבר על התמורה למחיר – סופר!
114 ש"ח לצרכן.

Tait | Ball Buster 2008
עוד אייקון שנצרב בתודעתי עם בציר 2006 הפנטסטי. בלנד של 77% שיראז עם קברנה סוביניון ומרלו באחוזים שווים כמעט. היין שברונו טייט מקדיש לאשתו שהיא כנראה בחורה מיוחדת מאוד, עם אחד הטיקטים האחוריים המצחיקים ביותר שנכתבו בתעשייה. טייט הצליח להוציא מבציר 2008 הבעייתי יין עשוי היטב. כל זן עבר תסיסה נפרדת במיכלים פתוחים עם הטבעה של פעמיים שלוש ביום ולאחר כשבוע הועברו למיכלי נירוסטה לתסיסה מלולקטית, משם לחביות למשך 18 חודשים. הבלנד הסופי נקבע רק בסוף. 2008 המשיך עבורי את הזיכרון של קודמו באלגנטיות ובקטיפתיות שלו, עם מעט פחות רוח וצלצולים של 2006, וזה לטובה. יין מאוזן ונעים לשתייה שמחזיר אותך אליו לעוד לגימה. שווה את הקפיצה הקטנה במחיר.
148 ש"ח לצרכן.

Teusner | The Riebke Shiraz 2009
קים טויזנר, יינן נוסף שמאמין שיש להביא לידי ביטוי את הפרי, הכרם והאזור, תוך כדי התערבות מינימאלית. אחרי שטעמתי את היין – גם אני מאמין. היין נקרא על שם האחים Riebke, בעלי כמה מהכרמים הטובים ביותר במחוז Ebenezer, והיין מוקדש להם. הפרי עובר תסיסה ראשונה קצרה יחסית ומועבר למיכלי נירוסטה וחביות משומשות לתסיסה מלולקטית. עובר 16 חודשים בחביות אמריקאיות וצרפתיות, גם הן משומשות. דוגמא מצויינת לשיראז פחות בשל וריבתי. אף מלא ועשיר אך עם זאת גם מעט מרוחק ומסתורי, מסוג היינות שחושפים את עצמם בפניך לאט לאט. בפה חמיצות פנטסטית שעשתה את ההבדל, וקיימה את ההבטחה של האף מבחינת עומק ורבדים. חייב לציין שלפעמים החמיצות הזו חסרה לי ביינות אוסטרליים. בעיני היין הזוכה של הטעימה – מבחינת אופי ייחודי ותמורה למחיר.
147 ש"ח לצרכן.

Kalleske | Clarry’s 2010
בלנד של 75% שירז, 16% גראנש ו9% מטרו (מורבדר), כולם מהכרמים האורגניים של אחוזת קלסקי, מגפנים בנות 50 עד 70. משפחת קלסקי עסקה בגידול גפנים משנת 1853, והדור השביעי למשפחה, האחים טרוי וטוני קלסקי הקימו את היקב בשנת 2004. אמנם 2010 הייתה שנת בציר בעלת הבשלה מושלמת, אך עם יבול זעום של גראנש בגלל גל חום מוקדם. כל זן הותסס בנפרד על הקליפות במיכלים פתוחים ומשם הועבר היין לחביות משומשות ל-8 חודשים בלבד. יין מאוזן, אלגנטי ונעים לשתייה. מהיינות היותר "קלים" בטעימה, בהשוואה כמובן, ובהחלט הנגיש שבהם. שוב דוגמא לעבודה ייננית מצויינת.
164 ש"ח לצרכן.

Mollydooker | Maitre D Cabernet Sauvignon 2009
ספרקי מרקי מיקב מולידוקר הוא הכוכב הבלתי מעורער של יינות מקלארן, עם גישה צבעונית וססגונית וציונים שמגרדים את ה100 מלמטה ביינות הגבוהים שלו. השם הוא קריצה לתקופה שבה עבד כסומלייה כדי לממן את לימודי הייננות שלו. קברנה סוביניון מכמה איזורי גידול שונים בדרום אוסטרליה. התסיסה הראשונה נעשית בטמפרטורה נמוכה יחסית של 14 מעלות וכשרמת הסוכר יורדת לשליש התירוש נסחט והמיץ עובר לחביות לסיום התסיסה. בגלל המיצוי החזק התירוש שוהה על הקליפות זמן קצר יחסית של כ 5 ימים. לאחר התסיסה היין נשאב עם תוספת חמצן למיכל פלדה על מנת לפתוח לו קצת את הטעמים. לאחר מכן חוזר היין לחביות, הרוב אמריקאיות ומעט צרפתיות, חדשות וישנות , לתסיסה מלולקטית. התוצאה – קברנה סוביניון עוצמתי אך גם מאוד מאוזן ואלגנטי. צבע סגול שחור בוהק, אף אינטנסיבי של פירות שחורים, ליקריץ ועישון ופה מרוכז וסיום ארוך ארוך. אפשר להנות ממנו כבר עכשיו אבל הטאנינים שלו יסחבו אותו עוד לפחות עשור קדימה.
178 ₪ לצרכן.

Exile 2008
יין הדגל מהבציר האחרון של יקב קולוניאל אסטייט מבארוסה, שהמשבר הכלכלי הגלובלי הכריע. הענבים מגיעים מכרם יחיד שעד שנת 2002 הייתה שייכת לפנפולדס וממנו היו עושים את הGrange המפורסם. הבעלים היה ג'ונתן מאלטוס, בעלים של Château Teyssier בסנט אמיליון, ועשיית היין הייתה בעל אופי צרפתי מובהק. הבציר ידני, כולל דילול וברירה חוזרים של אשכולות וגרגירים. את ההתססה עשו בחביות ענק שהביאו במיוחד מקוניאק. יישון ארוך ב100% חביות צרפתיות ובקבוק ללא סינון או הצללה. יין שחור, אטום ודחוס עם עוצמה שלא רואים כל יום. כמובן שבשלב הזה של חייו היין לא מראה אפילו עשירית מהפוטנציאל שלו ולשתות אותו עכשיו זה ממש פשע. הגיע לארץ בכמות מצומצמת מאוד.
624 ש"ח לצרכן.
שווה את המחיר? כן, עוד עשר שנים.

ואחרי כל היינות האלה עברנו לתותחים הכבדים באמת..

Standish | Borne Bollene Shiraz 2007
יקב סטאנדיש מייצר משנת 1999 יינות סופר – פרימיום מגפנים בנות 100 ומעלה. דן סטאנדיש לקח מהוריו את הכרם בלב איזור בארוסה ומייצר שם יינות בעלי זיקה חזקה לעמק הרון. The Relic, היין המפורסם ביותר של היקב הוא בלנד של שיראז וויונייה. זהו 100% שיראז והענבים ליין הזה מגיעים מכרם בEden Valley שננטע ב1976. יושן 24 חודשים בחביות חדשות וישנות. צבע סגול שחור, אף מיוחד של פירות שחורים עם גוון קל של עישון. בפה הרבה פרי עם אחיזה טובה של טאנינים. שווה לחכות איתו כמה שנים. ללא ספק יין מליגה אחרת, גם במחיר.
700 ש"ח לצרכן.

Standish | Andelmonde Shiraz 2008
100% שיראז מכרם באיזור Greenock בעמק בארוסה שננטע בשנת 2002. 24 חודשים בחביות חדשות בלבד. בצבע נראה כמו בלוק באסטר אוסטרלי טיפוסי אך באופן מפתיע בעל חמיצות מפתיעה ואחוז אלכוהול נמוך, בלי רמז לבשלות יתר. שוב, יין עוצמתי ומאוזן עם מסגרת טובה של פרי שחור וטאנינים ומליחות קלה שנשארת לסיום. ריגש אותי פחות מאחיו הגדול.
700 ש"ח לצרכן.

Teusner Avatar | Grenache, Mataro, Shiraz 2008
בלנד באחוזים כמעט שווים של גראנש, שיראז ומורבדר, אחד הבלנדים האהובים עלי. 18 חודשים בחבית. ביין הזה היה כל מה שאפשר לצפות מבלנד הרון הקלאסי הזה. אף של פירות שחורים ואדומים עם האופי המובהק של הגראנש ומעט מאובקות מהמורבד. בפה אחיזה טובה ויובש עם רבדים אדמתיים ומעושנים. בעיני אחד היינות המוצלחים בטעימה, מבחינת תמורה לעומת מחיר, ובהחלט אחד המרגשים.
195 ש"ח לצרכן.

Teusner | The Albert Shiraz 2008
יין שנקרא על שם סבו של קים טויזנר. הענבים מגיעים משני כרמים עם גפנים בנות 45 – 90 שנה שאינן מושקות כלל ובעלות יבול נמוך במיוחד. במהלך התסיסה חלק מהנוזל מועבר כל יום לחביות החדשות בהן ישהה היין. לאחר 12 שעות מחזירים את הנוזל למיכל ומחליפים אותו בנוזל חדש. ביקב מאמינים כי התהליך הזה מאפשר אינטגרציה טובה יותר של היין עם העץ החדש. לאחר 18 חודשים בחבית היין מעורבב וחוזר לעוד חצי שנה בחביות. צבע עמוק ואינטנסיבי, אף של פירות שחורים, קאסיס ועישון קל. איזון יפיפה בין הטאנינים, החמיצות והאלכוהול. מרשים ועשוי לעילא, אולי אפילו מהוקצע מידי. ריגש אותי פחות מהבלנד.
299 ש"ח לצרכן.

אז מה היה לנו? תצוגת תכלית מאלפת של ייננות אוסטרלית איכותית. מרש בהחלט מספקים את הסחורה ועל הדרך גם עושים חשק לנסוע לאוסטרליה כדי לבחון מקרוב את הדור הצעיר שמהווה היום את חוד החנית של תעשיית היין שם.