החדשות משאטו גולן

שאטו גולן הוא לדעתי כיום אחד היקבים הטובים והיותר מעניינים שקיימים בארץ, הרבה בזכות ידו של אורי חץ שמפגין כישורי ייננות הורסים עם חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסא. מעטים היקבים שבהם עשיתי טעימת חביות של 14 יינות ועליתי למעלה מבלי לטעום מרלו או קברנה סוביניון. יום לפני הטעימה התגלגל לידינו במקרה שאטו גולן 99, עוד לפני זמנו של אורי, היין היה פנטסטי, חי ובועט.

דברים חדשים ומעניינים קורים בשאטו גולן כל הזמן. היו נטיעות חדשות וכרגע מגדלים ביקב 14 זנים. כל הכרמים בבעלות היקב. אורי אומר שהמגמה בשנים הקרובות תהיה דווקא צמצום הזנים והתמקדות בזנים שיוכיחו את עצמם במהלך הזמן. לעומת מגמה מאד חזקה לאחרונה של הרבה יקבים להפוך לכשרים אין כל כוונה כזו בשאטו גולן. הבעלים שוקי שי טוען שהרבה דתיים דווקא קונים את היין.

אלה היינות שהושקו, בניהם בצירים חדשים וכמובן שני היינות החדשים – עוג 2008 וטוריגה נסיונל 2008.

גשם ורוד 2009
מבוסס גראנש (92%), עם 3% סירה ו5% רוזה 'שבו' של גבי סדן (כן כן… החברים הייננים עושים החלפות).
צבע סלמון יפייפה, עם אף נעים ומפתה ופה מדוייק ומאוזן. בשנים הקודמות שהיה רוב של קברנה פרנק הרוזה של היקב היה אגרסיבי וחם מידי לטעמי. ללא ספק הרוזה האהוב עלי של היקב עד כה. מצטרף השנה לסדרת הגשם.
כ- 3,200 בקבוקים.

גשם לבן 2009
40% רוסאן, 30% גרנאש בלאן והשאר ויונייה.
שנה שלישית שמייצרים ביקב את היין. היין עובר תסיסה ספונטנית בחבית ולאחר מכן שוהה בה כחצי שנה. השנה קיבל את הטוב מכל העולמות, באף ארומות של דבש, צוף ופרחים. בפה גם עוצמות וגם איזון ואלגנטיות עם מרירות נעימה בסוף. פעם שניה שאני טועם אותו. יקר אבל בהחלט שווה את הכסף. יהיה מעניין לראות מה יקרה לו בשנים הקרובות. ללא ספק הבלנד הלבן הכי מעניין שעושים בארץ.
1,423 בקבוקים.

גשם אדום 2007
70% גראנש, השאר סירה ומורבדר באחוזים שווים.
הקדמה – גשם אדום 05 היה לדעתי אחד היינות הטובים שנעשו בישראל עם אופי אמיתי של עמק הרון, מאד "לא ישראלי". גשם אדום 06 לעומתו היה יין מאכזב – קל ורזה מידי. טעמנו אותו שוב בבית לפני כחודש ואי אפשר להגיד שקרה לו משהו מעניין. הגשם הנוכחי, 2007, בעל אף מבושם ונעים, אמנם יין בעל גוף קל יחסית אבל יש לו מלא תוכן, איזון ורעננות. יין שכיף לחזור אליו שוב ושוב בכוס. ושוב, מאד לא ישראלי. לטובה.
1,639 בקבוקים.

עוג 2008
ההרכב הזני נשמר בסוד!
"עוג הוא הפרצוף השחור שיוצא מתוך אדמת הבזלת של רמה"ג" – ציטוט של אורי מהשנה שעברה בביקורנו ביקב, שם טעמנו לראשונה את העוג ונפלנו על התחת. אורי מסרב לחשוף את הזנים בבלנד בטענה שנמאס לו שמתייחסים יותר לזנים ופחות ליין. יש משהו בדבריו… בהחלט יין עם אופי מאד שונה משאר היינות של היקב. אף צלול עשיר ובוהק (כמו להריח אבן מסותתת היטב), פה מהודק ואלגנטי עם שמץ קל של מתיקות. אף של שירז אוסטרלי עם פה של גראנש צרפתי. היין קיבל תווית חדשה ומיוחדת. שווה בהחלט לחפש את היין הזה.

סירה 2007
95% סירה 5% מורבדר.
טעמתי את היין הרבה פעמים לפני (יצא שנה שעברה בחצי בקבוק) ולהפתעתי היה הרבה פחות חם ורחב ממה שאני זוכר. אף עשיר כבד ודחוס ובפה כל העושר שאפשר לקבל מסירה טוב. אחת הדוגמאות האהובות עלי לסירה בארץ.
3,749 בקבוקים ו 1,879 בקבוקי 375 מ"ל.

מרלו 2008
90% מרלו עם קברנה סוביניון.
חייב לומר שמרלו ישראלי הוא לא היין האהוב עלי ואם זכרוני אינו מטעה אותי לא טעמתי הרבה מרלו של היקב. היין הזה הוכיח לי כמה אני מלא בדעות קדומות. אף מעט חריף ומינטי, פה מהודק ומהוקצע עם בשלות ומתיקות אך גם בעל מבנה טאני יציב ואיתן. להפתעתי אחד היינות האהובים עלי בטעימה.
4,232 בקבוקים.

קברנה סוביניון 2008
87% קברנה סוביניון, 10% מרלו וסירה.
כל מה שאפשר לרצות מקברנה ישראלי טוב. חמיצות טובה, מבנה טוב. אלגנטי ומרענן. "סוס העבודה" של היקב – ובצדק.
27,121 בקבוקים, 1,533 בקבוקי 500 מ"ל ו 569 בקבוקי מגנום.

אליעד 2008
93% קברנה סוביניון, 4% פטיט ורדו וסירה.
יין הדגל של היקב. ענבים מהחלקות הטובות ביותר. ריכוז פרי גבוה עם מעט תיבול ירקרק. היין הכי מהודק בטעימה וללא ספק הכי פחות מוכן. זמן יעשה לו רק טוב.
8,223 בקבוקים, 479 מגנומים ו 285 בקבוקי ירבעם.

טוריגה נסיונאל 2008
100% טוריגה.
הזן הפורטוגזי המפורסם ממנו עושים פורט. כיום נטוע ממנו דונם אחד ביקב ובעתיד יהיו כמה דונמים נוספים. בבציר הזה השתמש אורי בגראפה של אסף קדם (מיקב אסף) אך בשנים הבאות ישתמשו בקוניאק אמיתי שהביאו מקוניאק (שיספיק ליקב לפחות לעוד 10 שנים). יין בסגנון פורט – עשיר עם חמיצות טובה ופרי טוב שיצטרך לשבת עוד קצת זמן לפני שיראה את מלוא הפוטנציאל שלו.

*צילום: אלעד שהם