היינן שחלם להיות Vigneron

הבאזז סביב יקב "כרם שבו" קיים כבר משהו כמו שנתיים. יינות בציר הביכורים של היקב כבר נכנסו בשנה האחרונה למרכזי מכירה אסטרטגיים, אבל את האימפקט האמיתי אני משער שהיקב יחל לעשות רק בחודשים הבאים עם צאת הבציר השני של היינות הלבנים והרוזה של היקב.

סיפור המעטפת של היקב הוא סיפור האבולוציה הפוטנציאלית של ענף היין הישראלי. מאז מהפכת יקבי הבוטיק השנויה במחלוקת של תחילת שנות ה 2000 נפער פער גדול מאוד בקרביו של ענף היין המקומי הנקרע בין האוריינטציה המסחרית לבין החלוציות והאידיאליזם של יינני הדור הצעיר (ילידי שנות ה 60 המאוחרות ואילך).

יקבי הבוטיק הישראלים חשפו אותנו בין היתר גם למגוון האידאות הרחב שמציע עולם היין, לדפוסי חשיבה שונים, לשלל צבעים, טעמים וריחות שיקבים גדולים מתקשים ליצר על בסיס קבוע. עם זאת, יקבי הבוטיק גם חשפו אותנו לפן בעל אפיל שנוי במחלוקת: שיווק אגרסיבי ומניפולטיבי של יינות בעלי מקדם איכות מפוקפק, לעיתים אף פסולים ייננית, המנצלים את היכולת של אנשי השיווק לתפור להם סיפורי מעטפת רומנטיים ומציגים אותם באור שונה מזה שהיה נופל עליהם לו נמדדו ע"פ איכויות היין מעשה ידיהם.

את גבי סדן, לשעבר יינן ביקבי רמת הגולן והיינן הראשי (הראשון) של יקב הרי גליל מעולם לא עניין להיות יינן יקב בוטיק. גבי חלם להיות Vigneron ישראלי. לא ה-Vigneron הישראלי הראשון, אלא פשוט Vigneron ישראלי. Vigneron – מונח צרפתי (ללא מקבילה עברית) המתאר חקלאי שהוא גם היינן של תוצרתו: אדם המגדל את כרמיו, את יקבו ויינותיו לפי ראות עיניו.

גבי סדן –  יינן, כורם ובעלים – כרם שבו (צולם ב'אשכול הזהב')

יקב כרם שבו עונה למעשה לפירוש המילה Domaine הצרפתית: יקב בעל שליטה מלאה על חלקה/ות ספציפיות של כרם שמהם הוא מפיק יין בעל ערכים שנשמרים לאורך כל התהליך.
נכון, ישנם יקבים נוספים בעלי ותק רב יותר המתנסים בפרקטיקות דומות ומספר לא מבוטל של ייננים צעירים ומוכשרים בעלי מעורבות גדולה מאוד בהליכי הכורמות של כרמיהם, אבל גבי סדן הקצין פילוסופיה זאת. האינדיווידואליות של כרם שבו נעוצה בכך שמקורה באדם אחד ולא במערך שלם (לטוב ולרע). האינטואיציה האישית של סדן היא זו שסוללת את הדרך שלפניו.

היקב בג'יש, סמוך לכרמים

כרם שבו לא נקרא כך בכדי: מדובר בכרם בודדת הממוקמת בגליל העליון, לא רחוק מ"אזור התעשייה" (מותר לכתוב "משחטת רכב"?) של ג'יש. הכרמים נרכשו ונטעו ע"י סדן והוא מעבד את האדמה בעצמו כשהוא נעזר בצוות פועלים מצומצם הנשמע להוראותיו. היקב המאולתר שבנה לעצמו בסמוך לכרמים שלו מאפשר לו לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולהתמקד בעבודת ה Vigneron. בכרמיו של סדן נמצא שפע של מיקרו אקלימים שונים המאפשרים לו להתנסות עם מס' מגוון של זנים על פני שטח מצומצם יחסים: סוביניון לבן בעל צימוח חזק נטוע למשל על אדמות עניות וחומציות מאוד, בעוד שסמוך אליו, מספר מטרים במעלה המדרון נטוע גרנאש אדום על אדמה אדומה (עשירה בחמצן ונוטריינטים).

יינות בציר הביכורים שיצאו לראשונה בקיץ 2011 חשפו לקהל מצומצם של יודעי ח"ן יינות רדיקאליים ואינדיווידואלים כגון סוביניון לבן שתסס ספונטנית למשך חודשים ארוכים ובוקבק לבסוף עם רמת סוכר שיורי גבוהה מן המקובל לזן ורוזה מענבי ברברה אשר הציג פרופיל טעם וארומה מקוריים שלא סיפק אף יין ישראלי עד לאותו יום. בחורף 2011 ראה אור גם יין אדום על בסיס שלל הזנים (ים-תיכוניים) הנטועים בכרם שבו (כולל מעט סירה שנרכש מכורם מקומי ולא מניבה של כרם שבו) שהציג פנים נטולי יומרות והתבסס על אופי נגיש וקומניקטיבי ביחס ליינות ביכורים של יקבים קטנים אחרים.

בימים אלו היקב עומד לפני שחרור יינות בציר 2010 ורוזה 2011 של היקב. ההבדלים בין הבצירים תהומיים וניכרת עקומת לימוד שמגיעה אט-אט לסופה. יינות הבציר החדש מתונים יותר, בוגרים יותר ובעלי ביטחון עצמי שאינו מצריך מהם ביצועים וירטואוזיים לשם השגת תשומת לב. עם זאת, כבר עתה ניתן להבחין בניואנסינים הייחודיים הנובעים מהחלוציות של היקב בתחומו.

כרם שבו מצטרף לרשימה מצומצמת של יקבים ישראלים אשר בחרו ללכת בדרך משלהם: דרך של חקירה עצמית, של איתור זהות אינדיווידואלית בצורה איטית והדרגתית. דרך סיזיפית שלעולם לא באמת מסתיימת או מאפשרת קיצורי דרך. עם זאת, ברי המזל שמצליחים למצוא את עצמם בשלב כלשהו של הדרך מוצאים בד"כ עולם ומלואו, שלווה וגם נוטים ליצר יין שהוא לא רק "מיוחד" אלא גם איכותי.

היינות:

סוביניון לבן 2010
היין בעל מבנה ונוכחות על האף (מינרליות/פרי חומצי/עשבוניות) ועל החך (עץ/שמרים) האופיניים לזן אך אינם נפוצים בסוביניון לבן ישראלי הנוטה במקרים רבים לספק גוון טרופי ומבנה קל מאוד.
מחיר לצרכן: כ-75 ש"ח

שנין בלאן 2010
יין עשיר, מורכב ובנוי למדי שיטיב לבטא את הפוטנציאל הטמון בו רק בעתיד. העץ מעשיר את היין מאוד ומחמיא לו מאוד, אם כי נכון לשלב זה של חייו הוא דומיננטי למדי. על החך היין דחוס, מתובל וחומצי. פרוספקט היישון הכי מובהק של היקב.
מחיר לצרכן: כ- 95 ש"ח

רוזה 2011
יין שונה במהותו מיינות רוזה מקומיים. רענן, טרי ובעל תיבול ירקרק על האף, אך ללא ריחות "צעירים" הניכרים ביינות רוזה רבים (היוצאים במקרים רבים לשוק מיד לאחר ביקבוקם). על החך ליין חומציות יוצאת דופן, ללא מתיקות, קל אך בעל מרקם "ייני" (ולא מיימי). רוזה מקורי ומהנה במיוחד.
מחיר לצרכן: כ- 75 ש"ח

אדום 2010
גולת הכותרת מבחינה סגנונית. יין ים תיכוני במלוא מובן המילה. לא רק על הנייר אלא גם במבחן הטעימה. היין מציג את השילוש הקדוש של האופי הים תיכוני: טעמים דומיננטיים, נגישות גבוהה כבר מגיל צעיר, ושילוב של בשלות/טריות: על האף ליין פרי בשל, אניס ופלפל שחור. על החך ליין משקל בינוני, חמיצות הרמונית והוא כמעט ואיננו מציג טאנינים, רק טעמים מתובלים ועיקביים, כמו גם אורך. מרשים מאוד וקשה לעמוד בפניו… עכשיו, לא בעוד 20 שנה.
מחיר לצרכן: כ- 95 ש"ח

* צילום תמונות: דיויד סילברמן