ה"כמעט גראן קרו"
בין שלושים ואחד כרמי הגראנד קרו של הקוט ד'אור ישנם כמה אשר מעלים סימני שאלה שמא המעמד המחייב גדול עליהם. נכון, ברוב המקרים האשמה אינה באדמה אלא בעיקר בכורמים מרושלים אשר חוטאים לאחריות הכבדה של עיבוד חלקות כרם אלו, אך העלאת הנושא מעלה סוגייה מורכבת לא פחות, אותה ניתן לתמצת כך:
ישנם ארבעה (וחצי…) כרמי פרמייה קרו בגינם ניטשים ויכוחים ארוכי שנים בדבר מידת היותם ראויים למעמד הרם של גראנד קרו. יינות מכרמים אלו זוכים במשך שנים למחירים גבוהים, לעיתים הרבה יותר מיינות גראנד קרו אחרים. להלן סקירה תמציתית של אותם כרמים, מצפון לדרום, בצירוף דיעה אישית צנועה.
Gevrey-Chambertin 1er cru Clos St- Jacques
כרם בן 67 דונמים הממוקם על המדרון מעל לכפר ז'ברה-שמברטן.
כשדרגו את כרמי הכפר במסגרת האפלסיון קונטרולה, נקבע שרק כרמים אשר גובלים בשמברטן או בשמברטן-קלו-דה-בז ראויים לתואר גראנד קרו. קלו סן-ז'אק לא עונה לקריטריון זה ולכן זכה רק לדירוג של פרמייה קרו, כשרבים סבורים עד היום שנעשה לו עוול.
ישנם רק חמישה בעלי אדמה בכרם זה, כשהמפורסם (ובעל הנתח הגדול ביותר) בהם הוא Armand Rousseau. אם מודדים את טיבו של הכרם על פי הטעימה במרתפי רוסו, דעתם ברורה; את הקלו-סן-ז'אק הם מגישים לטעימה לפני השמברטן והקלו-דה-בז ואחרי ארבעה גראנד קרו אחרים. בנוסף, הוא אחד משלושת היינות היחידים ביקב אשר זוכים להתיישן במאה אחוזי עץ חדש.
אך האם הוא ראוי לתואר גראנד קרו? אני סבור שלא. יש בו קלאסה, עידון וטאנינים מורכבים, אך חסר לו נפח כדי לשחק בליגה של הגדולים.
Chambolle-Musigny 1er cru Amoureuses
כרם בן 54 דונמים אשר נושק לכרם מוזיני, וכמו גולש ממנו מטה במדרון.
כאן כבר מדובר ביין עליו כמעט קיים קונצנזוס שהוא ראוי לתואר גראנד קרו. ישנם יותר יצרנים בעלי נתח (ושם) בכרם, והמחירים חוצים לעיתים כל גבול של שפיות. ישנם לא מעט מרתפים בכפר שמבול-מוזיני בהם ניתן לטעום יין זה לצד יינות גראנד קרו, ועבורי התשובה תמיד חוזרת לאותה נקודה: זהו יין עם אלגנטיות בלתי רגילה, יש לו קלאסה, מורכבות, מינרליות פנטסטית ופיתוי בלתי רגיל, אך שוב, חסר לו נפח של גראנד קרו.
Vosne-Romanee 1er cru Cros Parantoux
כרם קטן בן 10 דונמים, אשר הוזנח במשך השנים וניטע שוב על ידי הנרי ז'אייה במהלך מלחמת העולם השניה. רק שני יצרנים מחזיקים בכרם, Meo-Camuzet ו- Emmanuel Rouget, שניהם מפיקים ממנו יין "קאלט" אשר נמכר במחירים אסטרונומיים.
ישנם רבים אשר משוכנעים שלא רק שהכרם ראוי למעמד גראנד קרו, אלא הוא גראנד קרו מהשורה הראשונה, זו של לה טאש, רומנה-קונטי, מוזיני ושמברטן.
במרתפי היקבים, אצל מאו-קאמוזה טועמים אותו כמעט אחרון, רק לפני הרישבורג, בעוד אצל רוז'ה טועמים אותו כיין אחרון, אחרי האשזו. לא אכחיש ש"התרגיל" עובד והיין אכן מצדיק את מיקומו בטעימה, אך האם הוא באמת ראוי למעמד גראנד קרו? יש לו נפח (ועוד איך), יש לו עומק, אישיות, טאנינים מורכבים מאין כמותם ופוטנציאל אדיר. אך שוב, בצר לי, עלי להודות שחסרה לו קלאסה, אצילות, אותו משהו קטן שמפריד בין כרם פרמייה קרו אדיר לגראנד קרו.
Pommard 1er cru Rugiens
נכון שסוגיית התאמתו של כרם זה לתואר גראנד קרו רחוקה מקונצנזוס, אך כששואלים את ותיקי פומאר, הם מאד נחרצים. לטענתם, הכרם יועד לקבל את התואר הנכסף של גראנד קרו אי שם בשנות השלושים, עת החילו את חוקי האפלסיון קונטרולה על כרמי בורגון, אך אנשי פומאר הם אלו שהתנגדו. נחרצות.
הסיבה נשמעת כיום פתטית ונטולת חזון, אבל משמעות "רוע הגזירה" של קבלת תואר הגראנד קרו היתה צמצום יבולים, ואין זה דבר שה"פלאחים" של פומאר היו מוכנים לקבל.
עניינית, הכרם נחלק לשניים, רוז'יה עליון ורוז'יה תחתון, כשהחלק התחתון בן 58 הדונמים הוא הוא הראוי לתואר. אדמתו אדומה הודות לריבוי תחמוצות ברזל בקרקע ותוצרו בהתאם. זהו יין הדורש שנים ארוכות עד שהוא מגיע לפרקו. אך לגבי התאמתו לתואר המחייב, גם כאן אני נאלץ לשלול. יש לו נפח, קלאסה, מורכבות ואורך בלתי נגמר, אך אני מוצא את הטקסטורה שלו כקשה מדי, אולי נוקשה מדי, כזאת שלא מצליחה לגעת באותה נקודה משיית ונשגבת אשר שמורה ליינות כה מעטים.
Meursault 1er cru Perrieres
כאן כבר אין יותר מדי דילמה… אני מזכיר כרם זה לפרוטוקול בלבד. אפילו "תותחי העל" של הכרם, Roulot, Comtes Lafon, Coche-Dury לא חושבים שהוא ראוי לתואר הנשגב. רק יצרן אחד בשם Albert Grivault המחזיק במונופול נתח חשוב בכרם, Clos des Perrieres, עושה מאמצים בשנים האחרונות לקדמו לדרגת גראנד קרו. אני לא רואה את זה מתרחש…
עבורנו, כל עוד הוא שומר על מעמדו כפרמייה קרו, עדיין ניתן להשיג את היינות המופלאים אשר כרם זה מפיק במחירים שקשורים עדיין למחוזות השפיות.
לסיכום, איני סבור שבורגון זקוקה לכרמי גראנד קרו נוספים. החלוקה המקורית טובה, היא תולדה של ניסיון מעשי בן מאות שנים, ובסך הכל היא "עובדת". הודות לכמה יצרני-על אשר משקיעים את כל מרצם בכרם ומגיעים לתוצאות מדהימות גם בכרמי פרמייה קרו, ניתנת לנו בחירה רחבה יותר כשאנו מחפשים את אותו יין שירגש אותנו.
*תומר גל הוא יבואן המתמחה ביינות בורגון