מחשבות מהבידוד: מיהו חיוני?
כבר שבוע שאני בבידוד, רוב הזמן מול המסכים עורך תמונות שצילמתי בדרום אפריקה.
תוך כדי עריכה במסך הימני אני קורא בפייסבוק במסך השמאלי כי בעקבות הקורונה הוכרז סגר כללי בדרא"פ ומאתמול בערב (יום חמישי) המשק מושבת לחלוטין והופסקה גם עבודת היקבים (מפעל לא חיוני, כך בדרא"פ) שחלקם עדיין לא סיימו לבצור ולרובם יש יין בתסיסות. אלפי טונות של ענבים ירקיבו על הגפנים ועתידם של מיליוני ליטרים שבמכלי התסיסה לא ברור. בנוסף הם אוסרים מכירת יין (כאמור, לא חיוני) וגם לייצא כרגע אין אפשרות, כך שמעבר לאובדן הבציר גם המכירות נעצרו לחלוטין. מדובר בפגיעה אנושה ביקבים, ימים יגידו.
לרגע, המצב המשברי בענף היין שלנו, נראה כמו משהו שאפשר להכיל לעומת מה שעוברת עכשיו תעשיית היין של דרום אפריקה. בהקשר הזה מגיעה מילה טובה לצחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן יין, שפעל בזמן מול משרדי הממשלה כדי שהיקבים הישראלים יוגדרו 'מפעל מזון חיוני'. דיינו.
