מחשבות קצרות בעקבות ביקור ביקב 'דל פורנו'

יקב Dal Forno שוכן ב Val d'Illasi כ 40 ק"מ מזרחית לורונה שבצפון איטליה. היקב הוקם ב1983 על ידי רומנו דל פורנו, ובתוך זמן קצר הפך לאחד משני היקבים המובילים בואלפוליצ'לה, אזור הגידול של יינות אמרונה וריצ'וטו. בעוד יקב Quintarelli , היקב האגדי השני באזור, שומר על דרך גידול יין מסורתית (הדליית פרגולה, זמן יישון ארוך במיכלי עץ עתיקים), Dal Forno שובר מוסכמות אזוריות ומוביל את הקו המודרני (הדלית Guyot, ישון בחביות Barrique חדשות, וכו'). לפני כשבועיים ביקרתי יחד עם דור ג'יימס, הכורם של יקב צרעה, ב Dal Forno, ביקור שהשאיר בי רשמים עזים שאנסה להעביר למילים, לזקק למספר מחשבות קצרות.

גאונות או שיגעון?
הקו המפריד בין גאונות לשיגעון לעיתים דק מאוד עד שקשה להפריד בין השניים. לעומת זאת, בביקור שלנו ב Dal Forno הקו נחצה בבירור. זה קרה כחצי שעה מהגעתנו, בקומה 2-, במרתף החביות השני של היקב.
בחלק הראשון של הביקור שכלל סיור בכרם הצמוד ובחדר התסיסות, חשבתי ביני לבין עצמי יותר מפעם אחת: "הוא גאון". עיצוב חלל היקב והשימוש של רומנו דל פורנו בטכנולוגיה על מנת להשיג את יעדיו הייננים השאירו בי רושם רב. גם אופן גידול הענבים והאסטטיקה הגבוהה בכרם, המגיעה לרמת תכשיטנות, הוציאו מתוכי קריאות התפעלות. אך שהחל טקס טעימת היין מחביות, שדמה יותר מכל לטקס פגאני, מחשבתי נדדה לצד השני של המטבע: "הוא משוגע".

"הלם ומורא"
אסטרטגיה מלחמית ידועה שפותחה בארה"ב במהלך המאה הקודמת, ונוסתה בהצלחה חלקית בתחילתה של מלחמת עיראק. הכוונה להכות באויב בחוזקה לא מידתית, שתשאיר אותו בהלם ובמורא ותשתק אותו לחלוטין. נזכרתי במונח זה שראיתי את מלחמתו הבלתי מתפשרת של רומנו דל פורנו במולקולת חסרת הישע: O2.
רומנו לא משאיר לחמצן סיכוי להרים אף. דוגמאות אין סוף, להלן חלקן:
1. לפני מילוי מיכל ביין הוא לא מסתפק במילוי המיכל בחנקן, אלא בנוסף יוצר ואקום מלא.
2. היין כולו מתיישן על משקעיו. במהלך תקופת היישון, היין עובר ערבוב משקעים (Battonage) על ידי סיבוב החביות, תהליך ללא חמצן.
3. שניות לאחר טעימת חבית, רומנו ממלא את החבית ביין (Topping) ואת המ"מ שנשאר בסוף ממלא בחנקן. טקס שלאחר שביצע אותו הסתכלתי סביב לוודא שלא מצלמים אותי במצלמה נסתרת.

מוזה
לכל יוצר יש מוזה משלו הנותנת לו השראה ומוטיבציה בתהליך היצירה. על פי האגדה שהתבססה בואלפוליצ'לה רומנו דל פורנו ביקש את אישורו של ג'וספה קווינטרלי, אלילו, שאצלו התמחה בצעירותו, לטעת כרמים ב Val d'Illasi הרחוק מאזור היין המסורתי של ואלפוליצ'לה. "חבל לך על הזמן. זה אזור טוב רק לגידול חיטה" בירך אותו ג'וספה. בדיוק מה שרומנו (הג'ינג'י) היה צריך לשמוע. תוך מספר שנים הצליח לייצר באזור המוקצה יין אגדי שמחירו כפול מיינות Quintarelli.

טרואר
על פי מקורביו, גאוותו הגדולה ביותר של רומנו היא שהצליח לגדל ענבים כלל לא רעים בכרם בעל אדמה עשירה, עמוקה וללא ניקוז. איך הוא עושה זאת? פשוט בעבודה קשה ובסלקציה ללא פשרות. כנראה שבצפיפות של כ 1300 שתילים לדונם, גידול של 3-4 אשכולות לגפן (500 גרם לגפן), ובתהליך ייבוש הענבים (Appasimento) השפעתו של הטרואר
מצטמצמת.

אופיניות (Typicity)
קבוצת המקטרגים, פוריטנים ומשביתי השמחה באשר הם טוענים ש "אכן Dal Forno מגדל יינות גדולים, אך הם לא אופיניים לאזור." ובהפוך על הפוך "אם פרקר נותן לאמרונה שלו 96 נקודות ומעלה, כנראה שהיין משעמם וללא נשמה". ובכן, כשמשווים את היינות של Dal Forno עם אלו של Quintarelli קל להבחין בהבדל סגנונות. לדעתי, יש אמת בטענה שאופיים של היינות המודרניים אחיד, והזהות האזורית מקבלת רק תפקיד משני. ובכל זאת, אם פלוני יציע לי לבחור יין אחד מכל יינות האזור, אבחר את יין האמרונה של Dal Forno ואברח לפני שהוא יתחרט.

* ערן פיק הוא יינן יקב צרעה