עילאיים ומתנשאים
לפעמים, מרוב חינוך, תרבות, עילאיות והתנשאות, אנחנו שוכחים כי יין צריך קודם כל להיות מהנה
זה התחיל עם 'אנשים בינוניים וסבירים', והמשיך ל- 'אנשים עילאיים ומתנשאים'. אחר כך, התחיל השיטפון. אם אתם לא יודעים על מה אני מדבר, אולי הגיע הזמן שאולי גם אתם תפתחו חשבון בפייסבוק. הרעיון מאחורי הדפים הללו לא מסובך. קחו קבוצת אנשים, הצמידו להם זוג תארים, פיתחו דף בפייסבוק ופרסמו בו משפטים שהופכים אותם למגוחכים. מלצרים, טבחים, חובבי בירה וחובבי וויסקי, כבר זכו לדפי 'עילאיים ומתנשאים' משלהם. חלקם אפילו די מצחיקים.
ומה עם חובבי היין? להם לא מגיע דף 'מתנשאים'? התחושה היא שאין צורך. צמד המילים 'חובבי יין', כולל גם עניין ההתנשאות. כמו כל קבוצה בעלת עניין משותף, גם חובבי היין, משתמשים בז'רגון, גינונים וראיית עולם שמבדילים אותם משאר האוכלוסייה. פעם קראו לזה פלצנות.
אם זה לא מספיק, בהמון שיחות על יין יוצא לי לשמוע, גם אנשים טובים, מדברים על 'חינוך'. ומה יותר מתנשא מאשר לחשוב שיש לך זכות או יכולת לחנך מישהו? לפעמים, מרוב חינוך, תרבות, עילאיות והתנשאות, אנחנו שוכחים כי יין צריך קודם כל להיות מהנה. אל תבינו אותי לא נכון, אין שום דבר רע בדיבורים שמנתחים את היין לעומק. אבל ברגע שאנחנו כופים את הדיבורים הללו על אחרים, ברגע שהדיבורים נהיים יותר חשובים מהיין, ויותר חשוב ממי שמקשיב לנו, אנחנו הופכים להיות עילאיים ומתנשאים. אם אתם בכל זאת רוצים לפתוח דף כזה, הנה כמה משפטים שתוכלו להתחיל איתם.
"כשאומרים 'טמפרטורת החדר', מתכוונים לטמפרטורת החדר בבורדו"
"מרגישים שיש כאן חצי אחוז מורבדר"
"כששאלו את הברון רוטשילד מה היין הכי טעים שהוא שתה, הוא סיפר על בקבוק של שמונה פרנק, שהוא קנה במכולת ושתה עם בחורה יפה"
"הוא קצת מתוק מדי לטעמי, אבל אתם בטח תיהנו ממנו"
"אהבתי אותם יותר לפני שהם עברו לסגי מורו"
"אם זה לא משמפאן, אסור לקרוא לזה שמפניה"
"הוא קצת מתוק מדי לטעמי, אבל אתם בטח תיהנו ממנו"