עכשיו באים?
התרגלנו שיין קונים פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, כשמדפי היין ברשתות מתמלאים במבצעי שלש/ארבע במאה. לאחר החגים נעלם העיניין ביין ועימו נעלמים גם הצרכנים. האם מדובר בגול עצמי של התעשייה?
אם הגעתם עד לכאן, קרוב לוודאי שאתם מתעניינים ביין. אם אתם מתעניינים ביין, רוב הסיכויים שהמכרים שלכם יודעים את זה. אם המכרים שלכם יודעים שאתם מתעניינים ביין, בטח כבר הכנתם את עצמכם לשיחת הטלפון החצי שנתית ולשאלה הבלתי נמנעת "אז איזה יין כדאי לקנות לראש השנה?".
"עכשיו באים?" אני רוצה לענות לאלה שמתקשרים אלי.
כל השנה אני כותב על יין ומדבר על יין, אם הייתם קוראים ומקשיבים ושותים מפעם לפעם, אולי הייתם יודעים את התשובה. אבל איך אני יכול לבוא למכרים שלי בטענות? הרי גם עורכי העיתונים והאתרים מבקשים ממני את אותו דבר בדיוק: "תן לנו רשימות", הם מבקשים. "את עשרת הטובים ואת עשרים רעים ואת חמשת הזולים ואת שבעת היקרים". גם הם לא באמת הקשיבו במהלך השנה.
ואיך אני יכול לבוא בטענות לעורכים, כשגם היקבים הגדולים מתנהגים באותה צורה. אם היינות מוכנים ואם הם לא מוכנים, חייבים להשיק אותם לפני החגים. הרי זה לא חג, בלי הוצאה של מיליונים על שיווק ופעילויות קד"ם.
עכשיו באים? אני רוצה לשאול אותם. איפה הייתם כל השנה?
אחרי שהרגלתם את הציבור שיין שותים רק פעמיים בשנה, אתם מתפלאים שלא שותים בין המועדים הללו? אתם הרי יודעים יותר טוב ממני כמה קשה לשכנע את מי שרגיל לקנות 'ארבע במאה' פעמיים בשנה, לקנות 'אחד במאה עשרים' פעם בחודש (אתם יודעים מה? פעם בשנה גם טוב).
תארו לעצמכם מה היה קורה עם חלק מסוים ממה שאתם משקיעים בקידום עצמי לפני החגים, היה מושקע בקידום של כל התעשייה, במהלך כל השנה. יכול להיות שהמכרים היו מתקשרים פחות, אבל מה שיותר חשוב, הם היו שותים יותר.
ושמחת בחגך: 50% על הבקבוק השני (שופרסל דיל, מגדלי עזריאלי)