על הניסים
"אתה צריך לכתוב יותר אופטימי" אמר לי לפני כמה ימים חבר שאני מעריך את דעתו ומקווה שקורא את המילים הללו ויודע שזה הוא. "אולי משהו על חנוכה?" כתב לי העורך. אז כדי שכולם יהיו מרוצים, קבלו חמישה ניסים שהתברכה בהם תעשיית היין הישראלי. שילוב נדיר בין אופטימית נדירה לאווירה חגיגית.
הנס האזורי
מתברר שלכל יקב ישראלי יש יכולת לחולל ניסים. אפילו לעקור הרים ולטחון אותם זה בזה אם יש צורך. התוויות כידוע סובלות הכול: הגולן הופך לגליל, הרי שומרון להרי ירושלים ועוד לא אמרנו כולם על המימדים הגמישים של כרם בן זמרה.
מימדים גמישים. כרם בן זמרה (צילום: דיויד סילברמן)
הנס של רצפת הייצור
כולנו מדברים על הפערים בין דו"חות הבציר לבין הייצור בפועל ועל פערים אפשריים בין הזנים שמופיעים על התווית לבין אלה שנמצאים בסוף בבקבוקים. בדרכים נסתרות כאלה ואחרות, מסתובבים בנינו לא מעט בעלי ניסים. הם אולי לא יכולים להפוך מים ליין, אבל להפוך קריניאן לקברנה סוביניון? אין בעיה.
הנס הכלכלי
אף פעם לא נמאס לדבר על המחירים הגבוהים של היין הישראלי. אז נכון, מראש אנחנו מתייחסים לתעשייה הזו כסוג של נס, אבל הפלא האמיתי בעיני הוא שיש אנשים שבאמת מוכנים לשלם את הסכומים האלה בלי למצמץ.
הנס התקשורתי
העובדה שענף כה צנוע מצליח לספק מספיק תוכן ודעות בשביל כל כך הרבה אתרים, בלוגים וכותבים עצמאיים, היא אולי סוג של נס. את העובדה שכמעט כולם כותבים את אותם מילים בדיוק, קצת יותר קשה לי להסביר.
הניסים האמיתיים
בקבוקים מלאי אישיות, מסעדות שלא מתחזרות על המחירון, יקבים שמצליחים לראות קצת מעבר לשורת הרווח המיידית, ואנשים שאוהבים את היין שעושים כאן, הן למעשה הסיבות העיקריות להיות אופטימיים. חג שמח ותודה לכולכם.