פלדשטיין מה חדש?

מי שעוקב אחרי עמוד הפייסבוק של אבי פלדשטיין, שבעבר שימש למשך 25 שנים כיינן הראשי של יקב סגל, רואה שהוא לא נח על שמריו. פלדשטיין מתעד בקפדנות את מפעל חייו הנוכחי: יקב בוטיק משלו. תפסתי אותו לשיחה בשיאו של הבציר (השני שהוא עושה עבור היקב) כדי לשמוע מה בדיוק הוא מתסיס שם בחביות.

אבי פלדשטיין. חוקר את המושג מקומיות

אבי, מה חדש?
בגדול אני ממשיך את כל מה שעשיתי, רק משוחרר מאילוצים חיצוניים: אני חיפשתי ומחפש אזורי נטיעה חלוציים, בודק אזורי אקלים, טרוארים וחוקר את המושג מקומיות. אני ממשיך את העבודה עם זן הארגמן (פיתוח ישראלי שקיבל מקום של כבוד ביקב סגל. ע"ת) ועם זן הדבוקי, הזן הלבן הבלאדי שיש בארץ. מעבר לזה, אני משחק עם שיטות לרכז את הפרי ביקב ולא בכרם, קיבלתי השראה מיינות אחרים בעולם.

מדברים על ארגמן, אתה סוג של סנדק עבור הזן הזה, נכון ?
אחד הדברים שעשיתי למען הארגמן עוד בימי בסגל היה להעבירו מאזור השפלה לגב ההר, ואז באמת ראינו קפיצה מדהימה באיכות שלו. מאז נטעתי קלונים נוספים שפותחו על ידי מפתח הארגמן, כאלו שאין להם עדיין שמות, רק מספרים. המסקרן ביותר הוא קלון של ארגמן וקברנה, אנחנו קוראים לו בחיבה אָרְגַנֵה.

מה המנטליות שלך בעבודה?
אני אוהב זנים מאתגרים. יש הרבה פתרונות קלים שעושים יינות מפוצצים, אני מרגיש לא בנוח עם זה. יותר מרגש אותי להוציא משהו מיוחד מזנים פחות מתמסרים כמו גראנש ומורבדר, שדורשים דילול בשריגים וגם באשכולות עצמם.

יש כבר שם ליקב?
אנחנו עכשיו מתלבטים בין שלושה.

מתי יהיה מה לשתות?
היינות הלבנים (2500 בקבוקים) של הבציר שעבר עתידים להתבקבק ממש בימים אלו, ותוך חודשיים. את האדומים (4500 בקבוקים) מהבציר הקודם התחלתי לטעום עכשיו, לא יודע להגיד מתי יצא לשוק, רק שאני לא רוצה ליישן כמות היסטרית של זמן כדי שהעץ לא יהיה דומיננטי.

ואיך הבציר הנוכחי לעומת הקודם?
בבציר הנוכחי הכפלתי כמויות, השנה אני גם מכין רוזה שנבצר מוקדם. הוא יהיה יבש, חד ודל אלכוהול, לא מתיישן בעץ ולכן גם עשוי לצאת בקרוב.

איך ההבדל בין העשייה בסגל לעשייה היום?
אני רגיל לעבוד בכמויות גדולות, ולמרות זאת הייתי רגיל לעשות כמויות בוטיקיות בתוך היקב, מה שגרם לי להיות מסמר בגרון – כשיקב גדול צריך לקלוט כמה מאות טונות ואתה עוצר הכל בשביל 10 טון מיוחדים, זה יוצר עימות עם המערכת. אז מאוד נעים לעבוד בלי העימות הזה. ובכל זאת, יש דמיון – כמו שליקב גדול יש הרבה כרמים והרבה זנים – את ההרגל לעבוד עם המגוון הזה לקחתי איתי לכמויות הקטנות. אם פעם עשיתי יין אחד שנקרא ללא סינון, אז היום כל העבודה עצמה (לא בהכרח היין) שלי היא ללא סינון.