לוח מודעות◂ כללי פרסם מודעה חדשה

"צימוקים – על יין ואנשים טובים"
צימוקים מתארח – ד"ר לוסן בישראל Dr. Loosen is in Israel

איזו פגישה נהדרת הייתה לנו היום (יום ד) עם ארני, ד"ר ארנסט לוסן בשבילכם, אשר מבקר את ביקורו החמישי בישראל, הפעם האחרונה היתה ב- 2019, כאורח של חברת "שקד".
במשך שעתיים תמימות הוא הרצה, שעשע, דיבר, הצחיק, ובעיקר השקה אותנו יינות טובים, מושקעים ומוקפדים בכל רמות יין ובכל רמות מחיר.
שעתיים מופלאות.

הוא איש מיוחד במינו, ארנסט. צבעוני מאד, ניכר בו שהוא אוהב לשתות, אפשר גם יין, אז הוא גם נותן לחרצובות לשונו הגרמנית המהוקצעת והמעונבת להשתחרר מעט, אז הוא מתבל נושאי יין שונים בסיפורים משעשעים ובאמרות כנף שנונות.
הוא מדבר על הכל. על האחוזה המשפחתית היפה הסמוכה לעיירה Berncastel שעל גדות המוזל, על המשפחה המקסימה על כל צדדיה ורבדיה, כולל כמה סיפורים פחות מוכרים ששיתף, על אבא שכה אוהב לשתות יין טוב ומיושן, ועל אמו שהיתה חייבת יין לבן ליד הכריך של אחר הצהריים ופתחה יין בן עשרות שנים, עם ערך שוק מופלג, כי אתה יודע, כך אמרה לו, אני פחות אוהבת ריזלינגים צעירים וזה מה שמצאתי, ועוד. באוויר מרחפת לה כל הזמן אהבתו הגדולה של ארנסט להוריו, מוריי הדרך שלו. עיניו נצצו כשדיבר עליהם.
הוא סיפר על מסמך מ- 1917 אשר הוא גילה בלימודי הארכיאולוגיה שלו, אשר תיאר באופן מפורט את הליך הכנת הריזלינג באותה תקופה ועל השינוי המדהים שחל בו והתובנות הרבות שקיבל ממסמך זה בקשר למונחי זמן שונים לגמרי אשר צריך לאפשר ליין לנוח בחבית ובבקבוק טרום הוצאתו לשוק ועוד. בעקבות כך הוא החליט ב- 1981, בשיתוף עם הורי ליישם את שיטת היישון עליה למד מאותו מסמך ישן. 27 שנה יישן את היין על משקעיו ועוד 13 שנה בבקבוק. מאותה חבית הוא ייצר סדרת מגנומים עם תוויות מעוצבות במיוחד עם תג מחיר גבוה ועם המון ריספקט לדרך העשייה הרגועה והסבלנית של קודמיו.
בעיקר הוא סיפר לנו על המוזל היפייפה ועל 200 שנות עשייה מוקפדת של ריזלינג של המשפחה. גרמניה היא יצרנית הריזלינג מספר אחד בעולם בפער ניכר על המקום השני (גרמניה מייצרת 45% מסך הריזלינג העולמי, ארצות הברית במקום השני עם פחות מ- 10%). תמונות נפלאות של המוזל המחישו לנו אזורי גידול שונים בגבהים שונים (הנהר עצמו הוא בגובה 100 מטר מעל פני הים כאשר הגבעות לצידו מגיעות ל- 400 מטר מעל פני הים ובשיפוע הזה גדל הריזלינג עם תנאי מזג אויר משתנים בין הקרובים לנהר לבין הקרובים לפסגה, אבל עם שמש ממתנת לאורך כל השיפוע, ותרומתה החיובית לעינב, על הבדלי כיוונים שיוצר הנהר המתפתל כאשר החלקות הפונות לדרום דרום מערב החמים והנעים, הן הטובות הכמעט יחידות לגידול ריזלינג לבין שאר הכיוונים ובראשם הצפון אשר אינו מאפשר גידול כלשהו.
המילה מוקפד/ת חזרה ונשזרה לאורך הסדנה מספר לא קטן של פעמים. הן לעניין הריזלינג, אופן הטיפול המוקפד בענבים, בחירת הענבים הבריאים ביותר והאיכותיים ביותר, הן לעניין אופן העשייה והטיפול (מוקפד כבר אמרנו?) הן ביינות וילה וולף הבסיסיים והן בריזלינגים המתקדמים ביותר בהיררכיה המקומית. תהליך עשייה מוקפדת של יין היא בדמו, כך עולה מסיפורו המשעשע על בנקאי אשר הגיע לפני מספר שנים לבקר ביקב שלהם בארצות הברית והעיר הערות על בדבר הצורך לייעל הליכי ייצור על מנת להגביר את תזרים המזומנים. ייעול הליכי יצור היה צריך להתבטא כמובן בהקטנת זמני טיפול ביין ופגיעה בהקפדה החשובה כל כך לארנסט. ארנסט בו במקום פורע את חובו לבנקאי ומבקש ממנו בזעם לעזוב את המקום. איך אני יודע שהוא זעם? כי ארנסט זעם שוב, עת סיפר את הסיפור לנו, עדיין לא נרגע.
ולא רק ריזלינג טעמנו. גם פינו נואר מ- Villa Wolf, הבסיסי והטוב כל כך למחירו (ראו בהמשך) תפאורה לקינתו של ארנסט על אובדן המקום השני (אחרי צרפת) ביצור פינו נואר בעולם לארצות הברית. עד אז, כך ארנסט, היינו מעצמת פינו בעולם, והנה, אז ב- 2004 מגיע הסרט האמריקאי הקיטשי בעליל (כך הוא) "דרכים צדדיות" אשר מצליח ליצור עניין עולמי בפינו האמריקאי ומדיח את הגרמנים מהמקום השני. ניכר בו שהוא לא סולח להם על זה.
ומה עוד למדנו? שהם משתמשים בשמרים טבעיים בלבד, שיש במוזל את אחד האזורים היחידים באירופה אשר לא נפגע או נפגע פחות ממגפת הפילוקסרה וזאת עקב סוג האדמה (Red Slate) אשר לא מאפשרת לחיידק להתקיים בה והתוצאה היא גפנים ותיקות במיוחד, למדנו (ושוב לא הבנתי, או לפחות אני עדיין מתקשה) על רמות היין בגרמניה, על רמות המתיקות ועל הסיבוכים הפנימיים בהבנת הנקרא, על איגוד היין הגרמני, זה עם סמל הנשר המלחיץ מעט, אשר החברים בו מתחייבים בין היתר על 100% שימוש בענבים שלהם (לעומת תקן אירופאי המאפשר שימוש בעד 25% של ענבים אחרים).

זה אומר שבין אמירותיו המרתקות וסיפוריו היפים גם למדנו המון.

וגם יין טוב היה. טעמנו תשעה יינות שונים, ארבעה מ – Villa Wolf (שבאזור פפלץ (Pfalz), יקב נוסף אשר נרכש על ידי המשפחה ב- 1996, כשעה וחצי נסיעה מהאחוזה במוזל), כולם יינות בסיסיים מאד אבל רעננים ואיכותיים ברמות מחיר קורצות של 55 ₪ ללבנים ולרוזה (רוזה מיוחד מפינו נואר עם טעם וריח של קומפוט שזיפים של סבתא) ועד 65 ₪ לפינו נואר, וחמישה ריזלינגים, האחד טוב מקודמו, מרמות מחיר החל מ- 60 ₪ לבסיסיים אך הטובים, דרך 75 ₪ לקבינט מפתיע שהוגש לסיום, 115 ₪ (Red Slate Riesling Qualitatswein trocken 2022) ו- 265 ₪ (Wehlener Sonnenuhr Riesling Qualitatswein trocken 2021) , שני טרוקנים צעירים מאד, 2021 אבל מגפנים ותיקות מאד בנות 140 שנה, מופלאים בטעמם ומרשימים באיכותם, שבשלב הזה של האירוע כבר לא הייתי מסוגל לבטא את שמם המסורבל אלא רק להתבשם לי תרתי משמע מיינות נהדרים אילו.

והיתה גם נימה אישית. שלי.
לפני מספר ימים נפרדנו בצער מבן כפיר ז"ל, חבר אהוב, שותף נהדר ליין. בן אהב מאד ריזלינגים ושפע ידע והבנה בנושא. בשבת, לפני כשבועיים, הוא אירח אותנו כיד המלך בביתו שבאשקלון לאחר צהריים ריזלינגי.
הוא סיפר בין היתר, ובהתרגשות רבה על פגישתו עם ארנסט לוסן בגרמניה ועל מרתף היינות שארנסט לקח אותו, יחד הם בחרו בקבוק בן 40 שנה ושתו אותו. בביקורו האחרון של ארנסט בארץ הלך בן לשמוע אותו (כמונו היום) ולהפתעתו ולגאוותו של בן, ארנסט זיהה אותו
לכו תפגשו בו, אם תוכלו, הוא איש מרתק, כך אמר לנו בן.
אז בן, היום, זמן קצר כל כך מאז שעזבת, הפגיש הגורל בנינו ובין ארנסט והוא אכן איש מרתק, ומקסים ונעים שיחה, כפי שתיארת, ושתדע עוד משהו בן, הוא זכר אותך והצטער לשמוע על לכתך, כמונו, וששתינו לכבודך, לכבוד געגועינו אליך ולכבוד אהבתך לריזלינג.