רע לעראק טוב ליין?

השינויים בשוק האלכוהול יוצרים את ההזדמנות הגדולה ביותר שהייתה ליין הישראלי אי פעם, הזדמנות שאסור להחמיץ

בתחילת החודש נכנסה לתוקפה הרפורמה במיסוי המשקאות החריפים. כן, הרפורמה ההיא שמדברים עליה עוד מהתקופה בה ששר האוצר הנוכחי שלנו היה קריין של חדשות. איך שלא נסתכל על זה, מדובר בגזר דין מוות ליצרני המשקאות הזולים. משקאות שמס בן מאה וחמישה שקלים לליטר אלכוהול, הפך אותם ליקרים. מצד שני הרפורמה אמורה להוריד את מחירי המשקאות היקרים, שזה נפלא. בתנאי שאף אחד לא ייקח את ההפרש לעצמו ובתנאי ששר האוצר לא ייבהל מהתמונות שרצות בפייסבוק, בהן הוא מצולם עם בקבוק גלנפידיך, סיגאר ועופר שלח, ויחליט להחיל את המיסוי גם על המוצרים היקרים. כך או אחרת השינויים בשוק האלכוהול יוצרים את ההזדמנות הגדולה ביותר שהייתה ליין הישראלי אי פעם, הזדמנות שאסור להחמיץ. למה? בגלל המחיר.

לפני הכול, תנו לי לומר לכם משהו על תרבות יין. תרבות יין זה לא רק כמה גברים מבוגרים שנפגשים במרתף ומפטפטים על יינות אספנים. 'מהפכה אמיתית', כמו שצועקים המפגינים ליד הבית של שר האוצר, 'מתחילה מהתחתית'. אף אחד לא דיבר אף פעם על תרבות העראק או על חינוך לעארק ובכל זאת הארץ רגשה כשהמחיר שלו עלה. אנשים התאהבו בעראק לא בגלל שעראק שעשוי מאלכוהול תירס ותמציות טעם הוא משקה כל כך טעים. אנשים התאהבו בעראק כי הוא היה המשקה הכי זול על הבר וכי הוא היה אפקטיבי.

המיסים החדשים על האלכוהול ועל הבירה יגרמו למשקה אחר להפוך להיות הכי זול על הבר. אתם כבר יודעים איזה. אפשר כמובן להתעלם מזה בזלזול, לחזור למרתף הממוזג ולהתלונן באוזני החברים שלא שותים כאן מספיק יין. אבל יינות נגישים, בכוסות גבוהות, בלי חינוך, בלי פטפוטי ארומות ואולי אפילו עם שתיים שלוש קוביות קרח, יגרמו לעוד ועוד אנשים להתאהב ביין. רק אחרי שזה יקרה, נוכל להתחיל לדבר גם על תרבות. 

מהפכות מתחילות מלמטה. בלי פטפוטי ארומות