שאטונף דו פף: גפנים זקנות על חלוקי נחל

חמישי בבוקר, גובה 800 מטר, שותלים מורבדר בכרם המתהווה של גבי סדן. כל רסיסי הצור הקטנים האלה שנכנסים לי מתחת לציפורניים, מי צריך את זה? למה בור השתילה לא מספיק גדול?? איזה מין רעיון זה לגדל פה מורבדר בגליל העליון או אצלי בדרום הרמה, זה בכלל יצא טעים???

חמישי בערב, גובה 0, טעימת שאטונף דו פאפ בדרך היין ת"א. אה, וואלה, אולי באמת יכול לצאת מהזנים האלו משהו טוב, טוב שנטעתי כאלו גם. 

נדמה לי שסך כל השטח הנטוע ב"שאטונף דו פאפ" שווה פחות או יותר לסך כל שטח כרמי היין בארץ. על חלוקי הנחל שלהם בכלל אפשר לדבר עד מחרתיים – פגשתי ביקבים המתגאים באגירת החום שלהם ופגשתי בכאלו שמתגאים באדמתם החומה נטולת החלוקים ואיך שהיא מסייעת לגפן בחום שהיא צוברת, ובשנה שעברה אפילו פגשתי ביקב שמפנה את כל החלוקים מהכרם שלו כי הם מביאים לו ת'סעיף. אבל עזבו, בואו נדבר על היין ועל הטעימה.

"שאטונף דו פאפ" טוב הוא יין רחב, חם ועשיר עם ריח מורכב ואינטנסיבי, טאנין בשל ורך וחמיצות נמוכה. יותר מכל זהו יין ייחודי ומאופיין היטב, כלומר אין דומה לו ואין לו תחליף. כמו שהזכרתי קודם, "שאטונף דו פאפ" הוא יין מעניין במיוחד ליצרני יין ישראליים – באלגוריתם המשלב את היינות האהובים עלי בעולם (מה אני אוהב לשתות) ואת תכתיב התנאים הפיסיולוגיים השוררים בארץ (מה יש לי סיכוי להצליח לייצר), "שאטונף דו פאפ" יוצא עם ציון גבוה.

לבנים

Domaine Marcoux
Châteauneuf du Pape Blanc 2005
ריח נעים של חימצון קל (שרי), פרחים ואולי גם לדר ופה אופייני – חלק ושמנמן עם חמיצות נמוכה אך ממש לא כבד, ובמובן מאוד חיובי מזכיר מיץ תפוחים קל צלול ועדין. לא צועק, מאוד טהור וטבעי; אהבתי.
בלנד: 2/3 רוסאן ו-1/3 בורבולנק.
מחיר: 239 ₪

Vieux Télégraphe
Châteauneuf du Pape Blanc 2005
גם כן אופייני למדי עם חימצון קל ובושם, מבקש יותר זמן ותשומת לב. בפה גם כן חלק והרמוני עם חמיצות נמוכה אבל עם יותר מינרליות – בלנד של נגיד 40% מיץ תפוחים ו 60% מי אבנים – או במילים אחרות יותר מינרלי מפרותי. גם לא מהצועקים אבל עם טיפה יותר מודעות עצמית; אהבתי.
בלנד: 40% קלארט, 30% גרנאש בלאן, והשאר בורבולנק ורוסאן.
מחיר: 199 ₪

אדומים סבירים שאהבתי פחות עד יותר

Perrin et Fils
Châteauneuf du Pape les Sinards 2003
ריח חד, נקי וקצת אלכוהולי, מתוק ותבליני, ונודד אט אט לכיוון יותר פטרייתי (או רצפת יער אם נשמע לכם יותר סקסי), בפה די חם וקצת אגרסיבי. די טיפוסי אך לא בהכרח במובן החיובי. בסדר.
בלנד: 70% גרנאש, 15% סירה ו-15% מורבדר.
מחיר: 219 ₪

Domaine Roger Sabon
Châteauneuf du Pape Reserve 2004
מתחיל בריח סמרטוטי ומעט מחומצן שמפנה מקום די מהר למשהו בשל וחם על גבול המבושל, בפה חם ודי טאני ושוב קצת גס. טיפה יותר "כפרי" מה- Perrin אבל דומה בטיפוסיות ובחום. בסדר.
בלנד: מבוסס גרנאש עם סירה וסינסאו ומעט זנים נוספים.
מחיר: 179 ₪

Domaine Pierre Usseglio
Châteauneuf du Pape 2004
ריח עשיר ומרשים עם משהו בשרי ואז בפה מפתיע בקלות שלו – רזה למדי עם חמיצות מעט יותר מורגשת, פחות אלכוהול ומתיקות והרבה יותר עידון. טיפה פחות אופייני (בעיקר בפה), קטן ואלגנטי. מעניין.
בלנד:  כ-90% גרנאש, בשילוב עם מעט סירה, מורבדר וסינסאו.
מחיר: 179 ₪

André Brunel
Châteauneuf du Pape les Cailloux 2004
נהדר ואופייני באף עם פלפל שחור ואיזושהי מתיקות פירותית מאחור אך עם זאת מעט מחומצן ומפותח. בפה מתחיל נהדר – מאוזן ועסיסי מבלי להיות כבד (כזה שבא לשתות עוד) אך שוב טיפונת חימצון מתגנבת ומבאסת. בקיצור – טיפוסי ומאוד טעים אבל טיפה מבאס על שאינו מושלם. אהבתי.
בלנד: 65% גרנאש, 20% מורבדר, 12% סירה ו3% נוספים.
מחיר: 179 ₪

אדומים שלא הצלחתי לגבש עליהם דעה

Domaine Marcoux
Châteauneuf du Pape Rouge 2003
מריח ברגע הראשון עצי ומלאכותי ואז נודד לכוון טבק וריבה, בפה מתחיל מאוד עגול והרמוני אבל לא ממשיך לשום מקום. בקיצור – מסקרן ומעורר מחלוקת (שבין אדם לעצמו!) וללא שורה תחתונה. מצטער.
בלנד: 80% גרנאש, סירה ותוספת קטנה של סינסאו ומורבדר.
מחיר: 239 ₪

Guigal 
Châteauneuf du Pape 2001
אולי בגלל הגיל (שניכר על אף שאינו כה מבוגר) ואולי בגלל הסגנון החריג – לא הבנתי לגמרי את דעתי על היין – מפותח למדי בריח עם איזשהו קרם דה ג'ה-נה-סה-פה מרצד ברקע ואז בפה די יבש עם מבנה טוב ויריעה צרה ואז מותיר אותי מבולבל. קבלו את התנצלותי.
בלנד: 80% גרנאש, 10% סירה 5% מורבדר ומעט זנים נוספים.
מחיר: 319 ₪

אדומים טובים שלא כל כך אהבתי

Le Clos du Caillou
Châteauneuf du Pape Cuvée Tradionnelle 2004
לא לבלבל עם לה קיו, לא דומה בגרוש. חם ומודרני באף, מרוכז וקצת וולטילי ומתפתח לכיוון פטריות. הפה אינטנסיבי ומהודק, מרשים אך לא עושה נעים. מסביבי שמעתי "וואו" ו"צריך לפחות עוד חמש שנים בבקבוק" אבל מתוכי שמעתי "יש עוד לבנים?".
זנים: 80% גרנאש, 10% סירה ו-10% מורבדר.
מחיר: 229 ₪

Le Clos du Caillou
Châteauneuf du Pape Les Quartz 2004
"מריח כמו גרנאש מאקלים חם" היתה המחשבה הראשונה שלי, ליקר גרנד מרנייה באף ו"או דה וי דה שריס" בפה. צעיר ומרוכז, קצת טוטי-פרוטי מדי, קצת חם ומודרני מדי. בקיצור מרשים וטוב אבל קצת אנונימי גיאוגרפית וחסר עידון.
זנים: 80% גרנאש, 20% סירה
מחיר: 299 ₪

Domaine de la Vieille Julienne
Châteauneuf du Pape 2004
ריח פרחוני מעניין ומורכב עם מעט עץ מורגש. בפה זה נהיה בעייתי בשבילי – מהוקצע נקי ומהודק, מרוכז אבל קצת חד מדי ושוב די אנונימי. טוב מאוד; לא אוהב בגרוש.
בלנד: כ-80% גרנאש, 10% סירה והשאר סינסאו וקונואז.
מחיר: 249 ₪

אדומים אופיניים ומרשימים שאהבתי יותר עד מאד

Domaine Roger Sabon
Châteauneuf du Pape Prestige 2004
תווית לא משהו, יין משהו משהו. טיפה סגור אבל הכיוון הכללי פרחוני וטיפונת "ברט", אחרי כמה דקות (פתאום תרגיש נפלא) מתפתח לכיוון בשר ורוטב סויה. בפה היין אינטנסיבי עם חמיצות נמוכה ודי הרבה אלכוהול אבל ממש לא אגרסיבי או כבד. בפשטות – אופייני, אינטנסיבי, מורכב וטעים מאוד (מלה של אורי זאת מילה).
בלנד: מבוסס על גרנאש בשילוב סירה ומורבדר.
מחיר: 249 ₪

Domaine du Pégau
Châteauneuf du Pape Rouge Cuvée Réservée 2004
המכונית שלך! חיה רעה עם ריח אינטנסיבי ועשיר בכיוון מעושן ובשרני ושוב עם טיפה ברטנומייסיס. בפה הנוזל הזה אינטנסיבי עם אספקט מינרלי גם כן אבל הוא לא שוכח שהוא 85% מים – כלומר הוא שומר על הרמוניות. ה"ברט" מעט מפריע לטיפוסיות הזנית/אזורית אבל במידה מאוד נסלחת, ולסיכום: גדול ומרשים מבלי להיות כואב וכמעט כמעט לא גס.
בלנד: כ-70% גרנאש, 15% סירה ו-10% מורבדר.
מחיר: 239 ₪

Vieux Télégraphe
Châteauneuf du Pape Rouge 2004
ריח בשר ופלפל שחור פרחים וגם דיזל, כלומר מורכב נעים ואופייני. בפה הוא סופר קטיפתי ומתמיד במרקמו לאורך ולרוחב ללא בורות או קפיצות. אומר הרבה אבל בלי לצעוק, הכי אלגנטי בטעימה, אגרוף שאטונף בכפפת בורגון. פחות בומבסטי ומרעיש משני הקודמים אבל יותר מתאים לקשר רציני. מאוד אהבתי.
בלנד: גרנאש (65%) ובנוסף גם מורבדר, סירה וסינסאו.
מחיר: 239 ₪

גילוי נאות: אורי חץ הוא יינן יקב שאטו גולן, מחלוצי זני עמק הרון בארץ.