פרוויין 2018 – תערוכת היין הגדולה בעולם

בלתי אפשרי לסכם בכמה משפטים תערוכת יין בסדר גודל כזה, תערוכה אשר דוחסת לתוך שלשה ימים 6870 מציגים מ 64 מדינות ממרבית אזורי היין בעולם, מאות סדנאות ומפגשי טעימות, למעלה מ 60,000 מבקרים מ 133 מדינות, כמחציתם מחוץ לגרמניה, רובם אנשי מקצוע, החל מבעלי יקבים, כורמים וייננים, דרך מנהלי מכירות, קניינים ועוד, בקיצור, כל מי שיש לו יד ורגל בתעשייה הזאת … ועיתונאי יין עליהם נמנה גם עבדכם הנאמן.

בידיעה כי אי אפשר לכסות את היריעה כולה, בחרתי להציג בקצרה מספר תובנות בליווי תמונות ובכך תרמתי את חלקי בסיקור הארוע הענק הזה.

המובילים
הארצות המובילות הגדולות ובראשן איטליה (1700 מציגים), צרפת (1550 מציגים), גרמניה (990 מציגים) ואחריהן ספרד, מדינות דרום אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד ועוד. הגדולה מכולן, איטליה, הציגה בצורה מרשימה את כל אזורי היין שלה, מסיציליה ופוליה בדרום ועד טרנטינו בצפון, מבלי לפסוח כמובן, על טוסקנה, אמיליה רומנה, וולפוליצ'לה ופיימונטה. לכל אזור הוקדש מתחם מיוחד עם אין ספור מציגים שטרחו להזכיר לכל כי איטליה היא הגדולה מכולן, מבלי לפגוע בכבודן של צרפת, ספרד וגרמניה.

סדר עדיפויות לאומי
אין ספק, הרבה מחשבה וממון השקיעו המציגים השונים. עם זאת, בלט מאד התכנון ושיתוף הפעולה מגבוה, מצד המדינה או אזור היין. אין לי מידע וודאי, אבל די ברור שמדינות רבות רואות את ענף היין שלהן במקום גבוה בסדר העדיפויות. המתחמים של מדינות דלות אמצעים כגון יוון או גאורגיה, לדוגמה, עמדו בכבוד מול המתחמים של שוייץ ואוסטריה העשירות. "יין הוא השגריר הטוב ביותר שלנו" חזרו ואמרו לי במתחמי אורוגוואי (Tannat), ארגנטינה (מלבק), ניו זילנד (ס.ב.) ואחרים.

הסינים באים
מה לא נאמר עדיין על הסינים … הם "לומדים מהר", הם "יודעים להעתיק", "זה רק עניין של זמן והם יגיעו לזה", "ארץ ענקית ובוודאי יש להם אזורים שמתאימים לכל זן". הכל נכון, אבל… הם עוד לא כאן. במשך שנים רבות טעמתי יינות סיניים בנסיעות עבודה לסין ואף פעם הם לא הצליחו לעורר בי את הרצון ללגום עוד כוס יין וכך גם הפעם. ייתכן שהחך הסיני שונה מהמערבי, אך אני יכול לאמר מניסיון אישי כי היין פשוט לא טעים. סקרנים אירופאים שעמדו לצידי עקמו את פרצופם לאחר כל לגימה.

היפנים והסאקה
מתחם יפני מרשים שכולו (או לפחות רובו) סאקה, כולל סדנאות טעימה רבות, הסבר והדגמה אישית לכל מבקר המעוניין בכך. השתתפתי באחת הסדנאות ולשאלתי באיזה טמפרטורה שותים סאקה, קבלתי הסבר ממצה, לרבות טעימת אותו יין סאקה מקורר ומחומם בליווי המאכל המתאים לכל טמפרטורת הגשה. נהניתי מאד, אך לא נראה לי שאאמץ את הסאקה כמשקה הבית שלי, אבל המפגש הלימודי היה מרתק.

השכנה מצפון
מצער מאד לחלוף על פני המתחם של לבנון בתערוכה ללא יכולת ממשית ללחוץ יד, לשוחח בנועם ולטעום יחד יינות מיקבים שכה קרובים פיזית זה לזה וכה רחוקים האחד מהשני.

ואחרונה אחרונה חביבה – ישראל
שלושה יקבים בלבד השתתפו בתערוכה, יקבי רמת הגולן, יקב הרי גליל ויקב רקנאטי. למיטב הבנתי וצערי, שלושתם הופיעו ללא גיבוי כלשהו מטעם גוף ממשלתי כמרבית המציגים שהופיעו תחת שמה המפורש של מדינתם. השלישיה שלנו הציגה תחת הכותרת North of Israel. חבל שכך. מכאן ועד "יין כשגריר הטוב ביותר של מדינת ישראל" כנראה עוד רחוקה הדרך. עם זאת, פגשתי את ויקטור שונפלד וגיל שצברג אשר סיפרו לי כי הייתה התעניינות עצומה ביינות שלהם.