X-FACTOR
כולם עכשיו מחפשים את ה-אקס-פקטור, וזה זמן טוב לברר מה צריך יין כדי שיהיה לו את הקסם החמקמק הזה, שקשה להגדיר במילים …
מה זה האקס-פקטור שמחפשים שם? מצד אחד מדובר במושג חמקמק שאפילו השופטים מודים שקשה להם לזהות – בר רפאלי אפילו לא מנסה. מצד שני הוא משתרבב לטקסטים שלהם כאילו מדובר בלחם, וודקה או דג מלוח. משהו שאתה רק צריך להציץ למטבח כדי לבדוק אם לא נגמר. איך מחפשים את האקס-פקטור? מקשיבים לזמרים נרגשים מבצעים להיטי ענק בינלאומיים, על רקע של פסנתר, מהסוג המקובל על נגני לובי בבתי מלון. הכי מדהים זה שהעריכה המאסיבית והאריזה הנוצצת של כל העסק, גורמת לו לעבוד. אחרי צפייה של חמש דקות לא מאוד מרוכזות, תוכלו גם אתם לקבוע אם לזמר שנתן זה עתה את הנשמה על המרקע שלכם יש אקס-פקטור או שנגמר.
מושג חמקמק שתופס גם ביין!
העיקרון הזכיר לי טעימות יין. יקבים שכבר מזמן לא מאוד מתרגשים, מבצעים להיטי ענק בינלאומיים, בדרך כלל על רקע אחיד של פרי בשל וחביות איכותיות. בלי עריכה, בלי אריזה נוצצת ובלי בר רפאלי, אני חייב להודות שהעסק הזה עובד לא כל כך טוב. בדומה למתמודדים בתוכנית, גם ליצרנים יש שתי דרכים עיקריות להציג את האקס-פקטור שלהם. הראשונה: לנסות לעשות את היין שכולם עושים הכי טוב שאפשר, והשנייה: לעשות משהו שאף אחד עוד לא עשה, משהו שאף אחד חוץ מהם לא יוכל לעשות.
האפשרות הראשונה יותר משעממת, אפילו מבר רפאלי על המסך. המון יצרנים מבצעים לא רע את מה שכולם יכולים לעשות ומצליחים להרשים ואפילו לרגש עם העשייה הזו שופטים קפדנים ומבקרים ציניים. לשמחתי הרבה, בתוך האחידות הזו, מפציע מדי פעם יין עם אקס-פקטור. תכונה לא מוגדרת, שפונה קודם כל לרגש. אחר כך אפשר להתחיל לנתח את הקסם הזה ולפרוט אותו לרשמי טעימה. נכון, אין הרבה כאלה אבל המעטים שישנם, שווים את כל החיפושים.